הדיבורים של טראמפ והרעיון להנפיק שטר של 250 דולר עם דיוקנו הם רק פרומו לסיפור הגדול באמת. זה שפחות אולי אוהבים לדבר עליו: שחיקתם הבלתי נמנעת של המטבעות המודרניים.
כשהחוב הממשלתי תופח, הבנקים המרכזיים מגדילים את היצע הכסף, והכלכלה כולה נשענת על מינוף ואשראי – המזומן מאבד את מהותו. לאורך זמן, אותו דולר קונה פחות.
צפו במונולוג של דפנה שחר, מתוך "פותחים שוק":
עוד באותו הנושא
המשקיעים נאלצים לחפש מקלט. הבריחה לזהב, למניות או לביטקוין היא לא עניין של רומנטיקה פיננסית או איזו התאהבות פתאומית בנכס – זו מלחמת הישרדות על כוח הקנייה.
במובן הזה, הרעב בשווקים בשנים האחרונות הוא לא רק סיפור של צמיחה טכנולוגית ורווחי חברות, אלא גם ביטוי לכסף שמנסה להגן על עצמו.
אינפלציה, בשורה התחתונה, היא לא רק עליית מחירים היא הדרך של המטבע להודיע לנו שהוא שווה פחות.
השאלה שמעסיקה כיום את המשקיעים היא כבר לא כמה כסף יש להם, אלא באיזה כסף הם מחזיקים.