באישור מוגבל מטראמפ: מה עומד מאחורי יעד התקיפה האחרון באיראן?

על רקע ההסלמה הביטחונית והתקיפות ההדדיות בין ישראל לאיראן, התייחס פרופ' מאיר ליטבק, ראש המרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, להתפתחויות האחרונות בריאיון לתוכנית "בוקר כלכלי" עם מעיין פרילוק

לדבריו, המהלך האיראני הנוכחי אינו אירוע נקודתי בלבד, אלא ניסיון אסטרטגי לשנות את מאזן ההרתעה באזור. "מה שחשוב כאן הוא שהאיראנים מנסים לשנות את כללי המשחק. הם מבקשים ליצור משוואה חדשה שלפיה כל פעולה ישראלית בלבנון תיענה בגבייה איראנית. המשמעות היא הגבלת חופש הפעולה של ישראל והצגת איראן כמי שמכתיבה את כללי העימות", אמר.

לדברי ליטבק, המהלך משקף ביטחון עצמי גובר מצד טהרן ונועד גם לחזק את מעמדה בלבנון. "האיראנים מציגים את עצמם כמי שמגנים על לבנון, בעוד ממשלת לבנון נתפסת כחסרת יכולת. כך הם מחזקים את מעמדו של חיזבאללה כגורם המרכזי והדומיננטי במדינה."

טראמפ הוא הגורם שיכריע?

ליטבק העריך כי היקף התגובה הישראלית בעתיד תלוי במידה רבה בעמדתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. "האם טראמפ יטיל וטו על פעולות ישראליות או יאפשר לה מרחב פעולה רחב יותר? קשה לי להאמין שהוא מעוניין במלחמה רחבה, במיוחד לאור ההשפעה על מחירי הנפט והשווקים. אבל ייתכן שהוא יאשר פעולות מוגבלות בתגובה לירי האיראני."

עם זאת, הוא הוסיף כי ניסיון לחזות את החלטותיו של טראמפ הוא משימה מורכבת: “לנבא מה טראמפ יחליט ברגע נתון זה הימור גדול מדי."

"הפגיעה במפעל הפטרוכימי מכוונת לכיס האיראני"

בהתייחסות לדיווחים על תקיפת מפעל פטרוכימי באיראן, הסביר ליטבק כי מדובר ביעד בעל משמעות כלכלית וביטחונית. "לא מדובר בתחנות כוח, שהיו מהוות קפיצת מדרגה משמעותית יותר. למפעלים פטרוכימיים יש קשר לתעשיות ביטחוניות, אך מעבר לכך הם מהווים מנוע מרכזי בכלכלה האיראנית. איראן הפכה בשנים האחרונות ליצרנית פטרוכימיה משמעותית, ולכן פגיעה במתקנים כאלה יוצרת נזק כלכלי ארוך טווח ומגבירה אבטלה."

לדבריו, המטרה היא ליצור לחץ כלכלי על המשטר האיראני ולצמצם את יכולתו לנצל את משאבי האנרגיה שלו.

המדדים בירידות בפתיחת המסחר בת"א, הביטוח נופל בכ-4%; הדולר מזנק

האם ישראל איבדה חלק מהעצמאות האסטרטגית?

אחת האמירות הבולטות ביותר של ליטבק בריאיון נגעה ליחסי ישראל-ארה"ב ולמידת התלות הישראלית בוושינגטון. "ישראל איבדה במידה רבה את העצמאות האסטרטגית שלה. אנחנו תלויים מאוד בארצות הברית, הן מבחינה מדינית והן מבחינה צבאית."

לדבריו, ישראל אינה יכולה כיום להחליף את מערכות הנשק האמריקאיות שעליהן היא נשענת. "הפצצות שבהן משתמשת ישראל מול איראן הן פצצות אמריקאיות. אין לנו כיום יכולת לייצר אותן בעצמנו. גם מערכות הגנה וטילים רבים שהופעלו במלחמות האחרונות הגיעו מארצות הברית."

עם זאת, ליטבק הבחין בין הסיוע הביטחוני הקבוע לבין שיתופי הפעולה האסטרטגיים הרחבים יותר. "ישראל יכולה ואף צריכה לצמצם את התלות בסיוע השנתי הקבוע, אך לא ניתן לבטל לחלוטין את התלות במערכות הנשק האמריקאיות. אפשר להקטין את התלות – לא לבטל אותה."

"החשיבות של ישראל לארה"ב אינה סימטרית"

במהלך הדיון על יחסי התלות ההדדיים בין המדינות, טען ליטבק כי אף שישראל תורמת רבות לחדשנות ולטכנולוגיה האמריקאית, הפער בין הצדדים עדיין משמעותי. "ארצות הברית חשובה לישראל הרבה יותר מאשר ישראל חשובה לארצות הברית. חברות אמריקאיות יכולות להעביר מרכזי פיתוח למדינות אחרות בתוך שנים ספורות, אבל ישראל אינה יכולה להחליף את הסיוע והיכולות הצבאיות האמריקאיות."

לדבריו, ישראל צריכה לפעול לצמצום התלות ולהיערך לתרחישים שבהם יכהן בבית הלבן נשיא פחות ידידותי לישראל, אך במקביל להכיר במציאות האסטרטגית הקיימת.

"צריך לנהל סיכונים ולהגדיל את העצמאות הישראלית ככל האפשר, אבל גם להבין שיש מגבלות למה שניתן להשיג. את התלות אפשר לצמצם – לא לבטל."