מדד אמון הצרכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחודש מאי 2026 פורסם היום (שני), המציג תמונה מורכבת של המשק הישראלי.
המדד הכללי נקבע על רמה שלילית של 16%-, נתון המשקף פסימיות מתמשכת בקרב הציבור, אך מציג שיפור לעומת חודש אפריל האחרון, אז עמד המדד על שפל חודשי של 20%-.
למעשה, התנהלות המדד מתחילת השנה הנוכחית מראה תנודתיות קלה למשל ינואר נפתחה ברמה של 16%-, ואז הוא נחלש בעקביות בפברואר ועמד 17%- וגם במרץ אז עמד על 19%-.
השיא השלילי הגיע באפריל או אז ירד בעוד נקודה, וכעת רק מקץ חודש חוזר המדד הכללי לרמתו מתחילת השנה.
סקר הלמ"ס: רוב הציבור לא מוכן לקחת סיכונים בהשקעות
בסולם של 1 עד 5, הציבור העניק ציון ממוצע 2.0 לנכונות להסתכן •
לכתבה המלאה – https://t.co/qnzrrHzCXP📷: שאטרסטוק pic.twitter.com/L7MWPxfBtu
— ערוץ 10 – ערוץ הכלכלה של ישראל (@tv10israel) August 19, 2025
נקודת האור המפתיעה בדו"ח הנוכחי מגיעה דווקא מהמדד הבוחן את הציפיות של האזרחים לגבי מצבם הכלכלי האישי בשנה הקרובה, שרשם עלייה מעודדת וחצה את הרף הכללי אל הטריטוריה החיובית, כשהוא נעמד על 1%+.
השיפור הזה גם שיפר את מדד אמון הצרכנים היחסי, המשווה את המצב הנוכחי לתקופת הבסיס ההיסטורית של המשק, ומטפס לרמה של 89 נקודות.
עם זאת, האופטימיות הזו נעצרת כאשר הציבור הישראלי נשאל על עתידה הכלכלי של המדינה כולה בשנה הקרובה, רובם המוחלט מנמיכים ציפיות ומפגינים פסימיות עמוקה עם מדד שלילי של 23%-.
החשש הכלכלי הזה מתורגם באופן מיידי גם להתנהלות הצרכנית בשטח: הישראלים מסרבים לפתוח את הארנקים, והנכונות לבצע רכישות גדולות (כמו ריהוט או מוצרי חשמל) בהשוואה לשנה שעברה נמצאת בשפל עמוק ומאכזב של 26%-.
כשצוללים לעומק הנתונים ומפלחים את האוכלוסייה, מגלים פערים חברתיים וכלכליים משמעותיים ברמת הביטחון הצרכני.
הפער הבולט ביותר נרשם בגזרת התעסוקה כאשר בקרב הציבור המועסק עומד מדד האמון על 14%-, בעוד שאצל מי שאינם מועסקים הפסימיות מעמיקה לרמה של 21%-.
על פי נתוני הלמ"ס 40% מהישראלים אומרים שההכנסות שלהם לא מכסות את ההוצאות שלהם.
האם אנחנו בדרך למשבר מחיה חמור עוד יותר?לכתבה המלאה – https://t.co/4KpomaS9Ye
📷: שאטרסטוק pic.twitter.com/tlAzihYx7b
— ערוץ 10 – ערוץ הכלכלה של ישראל (@tv10israel) September 11, 2025
מגמה דומה, ואף חריפה יותר, נרשמת בחלוקה המגזרית, בעוד שבאוכלוסייה היהודית נרשמה התאוששות קלה והמדד עלה ל-14%-, באוכלוסייה הערבית נרשם ייאוש עמוק בהרבה עם מדד פסימיות חריג של 26%-.
רמת ההשכלה מציגה דווקא תמונת מצב אחידה ויציבה יחסית, כאשר חסרי תעודת בגרות (16%-), בעלי תעודת בגרות או השכלה על-תיכונית (15%-) ובעלי תעודה אקדמית (17%-) מציגים כולם רמות פסימיות דומות מאוד לגבי עתידם הכלכלי.
