הרבה כבר נכתב על החלטת הריבית של הפדרל ריזרב מיום 17/6/2026, אולם עיקר חשיבותו של האירוע אינו בהחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי בטווח של 3.50%-3.75%, אלא באיתותים הרחבים יותר שניתנו לגבי אופיו של "הפד החדש" תחת הנהגתו של היו"ר קווין וורש.
בעוד שרוב הסיקור התקשורתי התמקד בריבית הנוכחית ובתרשים הנקודות (DOTS), קריאה מעמיקה יותר של מסיבת העיתונאים מצביעה על אפשרות לשינויים מבניים, תפיסתיים וטקטיים משמעותיים באופן שבו הבנק המרכזי האמריקאי חושב, מתקשר ופועל.
הנחלת משנתו של היו"ר ויצירת "פד חדש"
המהלך הדרמטי במסיבת העיתונאים היה הכרזתו של וורש על הקמת חמישה צוותי משימה ייעודיים, אשר יורכבו ממומחים מתוך הפדרל ריזרב ומחוצה לו, ויגישו את המלצותיהם עד סוף השנה.
עצם ההחלטה לבצע בחינה רוחבית של חלק מהנחות העבודה הבסיסיות ביותר של הבנק המרכזי מעידה כי אין מדובר בשינוי סגנון בלבד, אלא בניסיון לעצב מחדש את אופן פעולתו של המוסד המוניטרי החשוב בעולם.
צוות א': בחינה מחדש של ה-DOTS ושל ה"הכוונה קדימה"
צוות המשימה הראשון יבחן מחדש את מערך התקשורת של הפדרל ריזרב, לרבות מבנה ההודעות לציבור, מסיבות העיתונאים, הפרוטוקולים ותרשים הנקודות המפורסם (SEP), המשקף את תחזיות חברי הוועדה לגבי הריבית והמשתנים המאקרו-כלכליים המרכזיים.
האיתות המשמעותי ביותר כבר ניתן בפועל: וורש עצמו בחר שלא להגיש תחזית אישית במסגרת תרשים הנקודות – צעד חריג ביותר. לדבריו, הוא אינו סבור כי תחזיות מסוג זה מסייעות לניהול המדיניות בפועל. עם זאת, הוא הדגיש כי לא ביקש למנוע מחברי הוועדה האחרים להגיש את תחזיותיהם.
מכאן שעדיין אין מדובר בהכרזה על ביטול ה-DOTS, אלא על פתיחת דיון מחודש על חשיבותם ועל מקומם במסגרת התקשורת של הבנק המרכזי. זה משתלב עם השגת אחת המטרות המרכזיות של וורש, שהיא צמצום משמעותי של השימוש ב"הכוונה קדימה" (Forward Guidance), אשר הפכה לאחד מסימני ההיכר של הפד בעשורים האחרונים. תחת זאת, עשוי להתפתח מודל תקשורתי המדגיש גמישות ואי-ודאות מובנית.
צוות ב': בחינה מחדש של מאזן הפד ומשטר הרזרבות
צוות המשימה השני יתמקד במאזן הבנק המרכזי ובאופן שבו משטר הרזרבות משפיע על תפקוד השווקים הפיננסיים. וורש נחשב לאורך השנים למבקר של מאזן הפד הגדול, אשר התנפח בעקבות משברי 2008 ומגפת הקורונה. עם זאת, במסיבת העיתונאים הוא לא הציג תוכנית אופרטיבית לצמצום מהיר של המאזן ולא הודיע על נטישת משטר הרזרבות הנרחבות הקיים כיום.
למרות זאת, עצם הקמת צוות ייעודי לנושא מצביעה על כך שהשאלה כיצד צריך להיראות מאזן הפד בעתיד הפכה לסוגיה אסטרטגית מרכזית. זה משתלב עם דברים שעלו כבר מסביבת הפד וגם מן הנשיא עצמו בדבר רצון לצמצם את מאזן הפד, שהינו צעד מצמצם מבחינה מוניטרית, בתמורה להפחתת ריבית הפד, שהינו צעד מרחיב.
חשיבות הנושא איננה תאורטית בלבד. הניסיון ממשבר הנזילות של 2019 מלמד כי ירידה חדה מדי ברזרבות הבנקאיות עלולה להוביל למחסור פתאומי בנזילות, לעלייה בריביות בשוק הריפו, לתנודתיות בשווקי האג"ח וללחצים על המערכת הפיננסית.
מנגד, מאזן גדול מדי עלול לעוות את מחירי הנכסים ולהרחיב יתר על המידה את מעורבות הבנק המרכזי בשווקים. אם בעתיד יבחר הפד לשלב בין שינויים בהרכב נכסיו לבין התאמות במדיניות הריבית, עשויות להיווצר הקבלות מסוימות למהלכים היסטוריים כגון Operation Twist, אף שלא הוצגה כוונה מפורשת לפעול בדרך זו.
צוות ג': מהפכה במתודולוגיית איסוף הנתונים
צוות המשימה השלישי יבחן מחדש את מקורות הנתונים שעליהם מסתמך הפד ואת המתודולוגיות המשמשות אותו. וורש הביע ספק לגבי יכולתם של מנגנוני איסוף הנתונים המסורתיים לשקף בזמן אמת את המתרחש בכלכלה המודרנית, וציין כי מנכ"לים במגזר הפרטי מקבלים לעיתים קרובות מידע עדכני יותר מזה הזמין לבנק המרכזי.
לפיכך, הפד יבקש לבחון שילוב של מקורות מידע פרטיים, נתונים בתדירות גבוהה וכלי ניתוח מתקדמים, במטרה לקצר את הפער בין ההתפתחויות במשק לבין תגובת המדיניות. מדובר בשינוי תפיסתי חשוב: מעבר מהסתמכות כמעט בלעדית על נתונים רשמיים המתפרסמים בפיגור, לעבר שימוש גובר במידע עדכני ודינמי.
צוות ד': טכנולוגיה, פריון והמנדט של הפד
צוות המשימה הרביעי יבחן את השפעותיהן של פריצות דרך טכנולוגיות ובראשן הבינה המלאכותית על שוק העבודה, הפריון, הצמיחה והאינפלציה. וורש הגדיר את עצמו כמי שניגש בזהירות ובמידה מסוימת של ספקנות כלפי ההבטחות הגדולות סביב הבינה המלאכותית, אך הודה כי שיפורים משמעותיים בפריון עשויים לשנות את מגבלות ההיצע של הכלכלה ולאפשר צמיחה מהירה יותר ללא יצירת לחצים אינפלציוניים.
בכך למעשה מכיר הפד באופן רשמי בכך שהמהפכה הטכנולוגית עשויה להשפיע ישירות על יכולתו לממש את המנדט הכפול של תעסוקה מלאה ויציבות מחירים.
צוות ה': יעד האינפלציה נותר 2%, אך מסגרת היישום עשויה להשתנות
וורש הבהיר באופן חד-משמעי כי יעד האינפלציה של 2% אינו עומד לדיון, וכי אין כוונה לשנותו. עם זאת, עצם ההחלטה להקים צוות שיעסוק במסגרת האינפלציה מצביעה על כך שהפד נכון לבחון מחדש את האופן שבו הוא מגיב לחריגות סביב היעד, את המדדים שבהם הוא עושה שימוש ואת אופן יישום המדיניות בעולם המשתנה במהירות.
לפיכך, אף שאין מדובר באימוץ רשמי של טווח יעד אינפלציה, לא ניתן לשלול כי בעתיד יגלה הפד גמישות מסוימת יותר ביחס לסטיות זמניות סביב יעד ה-2%, מבלי לשנות את היעד עצמו.
פיצול משמעותי בקרב חברי הוועדה, אך כנראה זמני
מאחורי ההחלטה פה אחד להותיר את הריבית ללא שינוי, נחשפה מידה חריגה של אי-ודאות ופיצול פנימי. מתוך תשעה-עשר המשתתפים בתהליך התחזיות, רק שמונה-עשר הגישו תחזיות, לאחר שוורש נמנע מכך.
מבין שמונה-עשר אלה, תשעה העריכו כי ייתכן שתידרש לפחות העלאת ריבית אחת נוספת עד סוף השנה. וורש עצמו תיאר את המצב בכך שחברי הוועדה מחזיקים "עפרונות עם מחקים גדולים" – ביטוי הממחיש את רמת אי-הוודאות הגבוהה ואת הנכונות לשנות הערכות במהירות לנוכח נתונים חדשים.
במקביל, אחד השינויים הבולטים ביותר בהודעה הרשמית היה היעלמותם של ניסוחים מסורתיים שעסקו ב"מאזן הסיכונים" ובהערכת הנתונים הנכנסים לצורך קביעת הצעדים הבאים. מדובר בשבירה של מסורת תקשורתית ארוכת שנים, אשר עשויה ללמד על מעבר מגישה המבקשת לכוון את השווקים מראש לגישה המדגישה תלות גבוהה יותר בהתפתחויות בפועל.
האם השווקים הבינו את "הפד החדש"?
תגובת השווקים הייתה מיידית. מניות הרגישות במיוחד לריבית הפגינו חולשה, תשואות האג"ח הקצרות עלו, הדולר התחזק והזהב נחלש. ייתכן שהמשקיעים הופתעו מן השילוב שבין מסר ניצי יחסית מצד חלק מחברי הוועדה לבין הרצון המוצהר של היו"ר לצמצם את ההכוונה קדימה ולהפחית את מידת הוודאות שמספק הבנק המרכזי לשווקים.
עם זאת, נראה כי וורש היה מודע היטב לאפשרות של תנודתיות קצרה בטווח הקצר. המסר המרכזי שלו היה שהפדרל ריזרב אינו יכול ואינו צריך לספק לשווקים מפת דרכים מפורטת לעתיד, אלא להגיב למציאות משתנה.
סוף עידן הוודאות?
החלטת הריבית של יוני 2026 לא סימנה שינוי מידי בריבית, אך ייתכן מאוד שהיא תיזכר כרגע שבו החל שינוי עמוק יותר בתרבות הארגונית של הפדרל ריזרב. המסר העיקרי של "הפד החדש" אינו בהכרח ריבית גבוהה יותר או נמוכה יותר, אלא ויתור מסוים על היומרה לנהל את ציפיות השווקים באמצעות תחזיות מפורטות והכוונה קדימה.
במקום זאת, מסתמן מעבר לגישה המדגישה גמישות, ענווה ואף ספקנות ביחס ליכולת החיזוי, הסתמכות על נתונים בזמן אמת ונכונות לבחון מחדש מוסכמות שנראו עד כה בלתי ניתנות לערעור.
אם אכן כך יתפתחו הדברים, ייתכן שהמשקיעים יידרשו בעתיד להקדיש פחות תשומת לב לתרשים הנקודות DOTS, שיתכן ואף יעלם, ויותר תשומת לב לעבודתם ולהמלצותיהם של חמשת צוותי המשימה החדשים. שם, אולי, נכתבים כבר עכשיו כללי המשחק הבאים של המדיניות המוניטרית האמריקאית.
