יש לא מעט פרדוקסים בכלכלה הישראלית, אבל זה שמסתמן בחודשים האחרונים בולט במיוחד. מצד אחד, השקל התחזק משמעותית מול הדולר במהלך המחצית הראשונה של השנה, תהליך שאמור להפוך את ההשקעה בישראל ליקרה יותר עבור משקיעים זרים. מצד שני, הכסף מחו"ל ממשיך לזרום לישראל ולעיתים אף בקצב מפתיע.
נתוני בנק ישראל לרבעון הראשון של 2026 מלמדים כי יתרת ההתחייבויות של המשק הישראלי כלפי חו"ל עלתה בכ-6 מיליארד דולר והסתכמה בכ-658 מיליארד דולר. העלייה נבעה בין היתר מגידול בהשקעות ישירות של תושבי חוץ בישראל, לצד עלייה בהחזקות של משקיעים זרים במניות ובניירות ערך ישראליים.
המגמה הזו מצטרפת לנתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהצביעו בשנה האחרונה על התאוששות משמעותית בהשקעות הזרות במשק. למרות המלחמה, אי-הוודאות הביטחונית והסביבה הכלכלית המורכבת, ישראל ממשיכה למשוך הון בינלאומי בתחומי הטכנולוגיה, התשתיות והנדל"ן.
אחד הענפים שנהנים מהמגמה הוא שוק הנדל"ן. רוכשים ותושבי חוץ ממשיכים לחפש הזדמנויות בדירות מגורים, בפרויקטים של התחדשות עירונית ובנדל"ן מניב, מתוך תפיסה שמדובר בהשקעה ארוכת טווח בעלת פוטנציאל השבחה. מעבר להזדמנויות, השקעה בישראל נתפסת בעיניהם כנכונה יותר ובעלת ערך סנטימנטלי לצד ערך כלכלי.
אלעד רפאל, מנהל מכירות מט"ח CFX בבית ההשקעות IBI, מסביר כי הרבעון הראשון של השנה התאפיין בסנטימנט חיובי במיוחד כלפי ישראל. "ראינו שילוב של אמון בשוק ההון ובכלכלה הישראלית יחד עם ביקושים מצד יהודים ותושבי חוץ. משקיעים רבים מכרו דולרים, המירו אותם לשקלים ורכשו נכסים פיננסיים ונדל"ן בישראל. מבחינתם, ישראל נתפסה כיעד השקעה יציב גם בתקופה של טלטלות בעולם".
לדבריו, דווקא ברבעון השני החלו להופיע סימני האטה. "התחזקות השקל, שהגיעה לשיאה במהלך הרבעון השני, פגעה בכדאיות של השקעות נדל"ן עבור זרים. כאשר כל דולר קונה פחות שקלים, רכישת דירה או נכס בישראל הופכת יקרה יותר ולכן חלק מהמשקיעים בחרו להמתין".
עם זאת, רפאל מציין כי בחודש האחרון חל שינוי נוסף בתמונה. "מגמת התחזקות השקל נעצרה. זה התחיל לאחר דברי נגיד בנק ישראל, שציננו את הציפיות להורדות ריבית מהירות, והתחזק בעקבות מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן. התוצאה הייתה היחלשות מסוימת של השקל וירידות בבורסה המקומית, דווקא בזמן שבחלק מהשווקים בעולם נרשמה מגמה חיובית יותר.
הנתונים ממחישים כי בשונה מהעבר, שער החליפין כבר אינו הגורם היחיד שמכתיב את החלטות המשקיעים. שיקולים גיאופוליטיים, הרצון לגוון השקעות, הקשר של יהדות התפוצות לישראל והאמון בפוטנציאל ארוך הטווח של המשק המקומי ממשיכים למשוך הון זר גם כאשר התנאים המטבעיים פחות נוחים.
וכך נוצר האבסורד של 2026: דווקא בתקופה שבה הדולר נחלש, השקל מתחזק וההשקעה בישראל הופכת יקרה יותר עבור תושבי חוץ, היקף ההשקעות הזרות ממשיך לעלות. השאלה הגדולה היא האם מדובר במגמה ארוכת טווח שמעידה על אמון עמוק בכלכלה הישראלית, או בתופעה זמנית שנולדה מתוך המציאות הביטחונית והגיאופוליטית החריגה של השנים האחרונות. נתוני הרבעון השני והשלישי צפויים לספק את התשובה.
