נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי טוען כי רוסיה מתכננת גל גיוס של כ-300 אלף בני אדם לאחר הבחירות לדומא, שייערכו בחודש ספטמבר. לדבריו, מוסקבה צפויה להימנע מגיוס בערים הגדולות, ובהן מוסקבה וסנט פטרבורג, בניסיון לצמצם את ההתנגדות הציבורית למהלך.
לדברי זלנסקי, רוסיה מתקשה כיום להסתמך על גיוס מתנדבים בלבד כדי לפצות על האבדות שספג הצבא הרוסי בחזית. לדבריו, הירידה בהישגים של הכוחות הרוסיים בשדה הקרב מגבירה את הצורך של מוסקבה בתגבור משמעותי של כוח האדם.
זלנסקי טען כי הקרמלין צפוי להמתין עד לאחר הבחירות לדומא לפני שיכריז על המהלך, וזאת כדי להימנע מהשלכות פוליטיות שעלולות לפגוע בתמיכה במשטרו של הנשיא ולדימיר פוטין. על פי ההערכה שהציג, המגויסים החדשים יצטרפו לזרם הגיוס הקיים.
על פי ההערכה שהציג זלנסקי, כ-300 אלף המגויסים החדשים יצטרפו לזרם הגיוס הקיים בצבא הרוסי. הם עשויים לשמש לתגבור המתקפה הרוסית באזור הערים המבוצרות במחוז דונייצק, או לפתיחת מוקדי איום נוספים, בהם לאורך הגבול הצפוני של אוקראינה.
זלנסקי הגדיר את התוכנית לכאורה כ"גיוס פריפריאלי", שלדבריו יתמקד בעיקר באזורים שמחוץ למרכזי האוכלוסייה הגדולים ברוסיה. "אנחנו מבינים שזה לא יקרה בערים המרכזיות", אמר זלנסקי. "אבל אני לא חושב שהם יצליחו להסתיר את זה".
מאז הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה ב-2022, הקרמלין נמנע מגיוס כפוי רחב נוסף. הגיוס האחרון מסוג זה התרחש בסתיו 2022, כאשר רוסיה הכריזה על גיוס חלקי על רקע הצלחות אוקראיניות בשדה הקרב, מהלך שהוביל ליציאתם של מאות אלפי רוסים מהמדינה.
היציאה של מאות אלפי רוסים מהמדינה, בין היתר דרך הגבול עם גאורגיה, הפכה את סוגיית הגיוס לנושא רגיש עבור הקרמלין. מאז העדיפה רוסיה להסתמך על תמריצים כספיים משמעותיים למתגייסים במסגרת חוזים עם הצבא, כאשר הרשויות האזוריות נדרשות לעמוד במכסות גיוס.
הטענה בדבר גיוס עתידי של 300 אלף איש הועלתה על ידי נשיא אוקראינה זלנסקי, ולא נמסר באותה עת אישור רשמי מצד הקרמלין לתוכנית זו.
