תקציב המדינה השנתי של הודו הפך השנה לאירוע כלכלי משמעותי במיוחד, שכן זהו התקציב המלא הראשון של ראש הממשלה נרנדרה מודי בקדנציה השלישית שלו. התקציב יגדיר את הכיוון הכלכלי של הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, שמתמודדת עם האטת הצמיחה וירידה בביצועי השווקים.
עם זאת, במקום לבצע רפורמות מקיפות שיחזירו את הצמיחה המהירה, הממשלה בחרה להעניק הקלות מס למעמד הביניים ולצמצם את ההשקעה בהון ותשתיות – תחומים שזכו לדגש מיוחד מאז מגפת הקורונה. החלטות אלו הובילו לאכזבה בקרב אנליסטים, החוששים שהמשק לא יצליח לייצר מקומות עבודה מספקים ולשמור על קצב צמיחה גבוה.
לפי תחזיות הממשלה, קצב הצמיחה של הודו יאט ל-6.4% בשנת הכספים הנוכחית ויסתכם ברמה דומה בשנה הבאה – נמוך משמעותית מה-8.2% שהושגו ב-2023-24. האנליסטים טוענים שהפחתות המס עשויות לתרום לצרכנים העירוניים, אך הצמיחה העתידית דורשת צעדים עמוקים יותר בתחומי החקלאות, ההון האנושי ושיפור הסביבה העסקית.
מאז חזרתו לשלטון ביולי האחרון, מודי, שקיבל מנדט חלש מהצפוי, מתמקד במהלכים הפונים לבסיסי תמיכה פוליטיים – החל בהקלות לחקלאים, דרך מענקים לנשים ועד להפחתות מס. אך גם בקדנציות הקודמות, כשהממשלה נהנתה מרוב מוחלט, רפורמות כלכליות משמעותיות נדחקו הצידה בשל שיקולים פוליטיים.
יועצים כלכליים בממשלה עצמם התריעו כי ללא הקלות רגולטוריות משמעותיות בתחומים כמו קרקעות, עבודה ותעשייה, הצמיחה עלולה להיתקע ואף לדשדש לאורך זמן. למרות החשיבות בהמשך ההשקעה בתשתיות, התקציב מקצה סכום דומה לשנה הקודמת, בעוד שהוצאות ההון בפועל היו נמוכות מהמתוכנן בשל עיכובים הקשורים לבחירות.
בעוד הקלות המס עשויות לסייע בטווח הקצר, אנליסטים מזהירים כי הסטת הדגש מהשקעה ציבורית לצריכה עלולה לפגוע בצמיחה ארוכת הטווח של הודו. כעת, השאלה הגדולה היא האם הממשלה תמצא את האיזון בין מדיניות כלכלית יציבה לבין הצורך לשמור על תמיכה פוליטית רחבה.
