מחר יחלו בוושינגטון שיחות בין ממשלת אוקראינה לממשל האמריקאי בנושא הסכם חדש בתחום המינרלים – נושא טעון ורב-ממדים אשר עשוי להשפיע עמוקות על עתיד היחסים הבינלאומיים של קייב, הכלכלה שלה, ואף מעמדה בסכסוך עם רוסיה. סגנית ראש ממשלת אוקראינה, אולגה סטפנישינה, הדגישה בבריסל כי לא ייחתם כל הסכם שיפגע במחויבויות הפיננסיות הבינלאומיות של אוקראינה.
ההקשר הרחב של היוזמה הוא שינוי באסטרטגיה האמריקאית: הנשיא טראמפ מבקש להפחית את התלות בצעדים צבאיים ישירים ולמנף כלים כלכליים לטובת "השבת השקעה" של מיליארדי דולרים שארה"ב הזרימה לאוקראינה מאז פרוץ המלחמה. חלק מהתהליך הזה כולל גיבוש הסכמים על ניצול משאבי טבע נדירים – מינרלים חיוניים הנמצאים במעמקי הקרקע האוקראינית.
לפי הדיווחים, הצעת הממשל האמריקאי כוללת תוספות משמעותיות בהשוואה להצעה הקודמת. מדובר בגישה מועדפת למשאבים קריטיים, כמו ליתיום, ניאודימיום וקובלט – כולם בעלי חשיבות עליונה לתעשיות האנרגיה המתחדשת, כלי רכב חשמליים וטכנולוגיות מתקדמות.
ב-8 באפריל פרסמה ממשלת אוקראינה מסמך רשמי שבו צוין שהוקצה סכום של 2.7 מיליון שקל לטובת שירותי ייעוץ ומומחים בינלאומיים, אשר יסייעו לקייב לקבוע את עמדותיה בנוגע להסכם ולהגן על האינטרס הלאומי. יועצים אלה צפויים לכלול משפטנים, כלכלנים, גיאולוגים ומומחי רגולציה מהמערב.
למרות החשיבות הכלכלית, ההסכם עלול להיות רגיש במיוחד בזירה הדיפלומטית. קייב מחויבת לתנאים הקשורים למענקים ולסיוע מהאיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית – גופים שדורשים שקיפות, פתיחות לתחרות בינלאומית ועמידה בסטנדרטים סביבתיים. לכן, כל הסכם בלעדי עם ארה"ב עלול לעורר התנגדות בקרב בעלי ברית אחרים.
ההחלטה לנהל את השיחות בפורמט טכני, ולא מיידי בדרג מדיני גבוה, מצביעה על רמת זהירות מצידם של שני הצדדים. במצב הנוכחי, כל פרט שייחתם עשוי להיחשב כהצהרה מדינית – ולכן המגעים הראשוניים מתמקדים בהיבטים טכנולוגיים, רגולטוריים ומבניים בלבד.
במקביל, בקרמלין עוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות. גישה ישירה של ארה"ב למינרלים אוקראיניים עלולה להתפרש כהתרסה נוספת בעיני מוסקבה, ולהחריף את הטון של ההצהרות הפוליטיות מולה.
בשלב זה, לא ברור מתי תושלם טיוטת ההסכם הסופית. אך לפי גורמים בממשל האוקראיני, התהליך יימשך מספר שבועות לפחות, תוך שיתוף יועצים משפטיים, הבנק המרכזי, ומשרדי ממשלה העוסקים בסביבה, כלכלה ותשתיות.
