כך מעצב טראמפ מחדש את שרשראות האספקה העולמיות

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ סימן מטרה ברורה מאז תחילת כהונתו השנייה: תיקון מאזן הסחר של ארצות הברית, החזרת קווי ייצור לשטח המדינה, ושבירת מערך הכללים של הסחר הגלובלי כפי שהתעצב בעשורים האחרונים. אלא שבניסיון הזה לבנות מציאות כלכלית חדשה, טראמפ יוצר תגובת שרשרת עמוקה – לא רק בתוך ארה"ב, אלא במערכות הכלכליות של מדינות רבות, ממשלות, תאגידים, ובנקי השקעות.

המכסים על סחורות סיניות, שהיו בשיעור ממוצע של 10% לפני שנתיים, טיפסו לרמות של עד 145%. המדיניות הורחבה גם למדינות כמו הודו, דרום קוריאה ויפן – כולן שותפות סחר עיקריות של ארה"ב. אחד הצעדים הדרמטיים ביותר היה ביטול הפטור ממכס על חבילות בשווי נמוך מ־800 דולר שמיובאות מסין – מהלך שפגע מיידית בעסקים קטנים ובפלטפורמות מסחר כמו Amazon, eBay ו-Etsy, שתלויות ביצואנים קטנים ממזרח אסיה.

התגובה הסינית לא איחרה לבוא. בייג'ינג הטילה מכסים נגדיים בשיעור של עד 125%, והכריזה כי היא שוקלת צעדים נוספים, כולל סנקציות פיננסיות, אכיפה רגולטורית על חברות אמריקאיות הפועלות בסין, וחיזוק גופי השקעה ממשלתיים באפריקה ובמזרח התיכון – בניסיון לייצר בריתות חדשות שיהוו משקל נגד לארה"ב.

במקביל, חברות אמריקאיות והבינלאומיות נדרשות לאלתר פתרונות מהירים. תאגידים גדולים כמו אפל כבר החלו בהעברת חלק מקווי הייצור להודו ולווייטנאם, תוך כדי ניסיונות לשמר איכות ועמידה בזמני אספקה. חברות אחרות, כמו Electrolux, Logitech, Diageo ו-Volvo, הודיעו על הקפאת תחזיות או נטישה של יעדים עסקיים לשנה הנוכחית. רבות מהן מדווחות על ירידה חדה ברווחיות בגלל עלייה במחיר חומרי הגלם, הפרעה ללוגיסטיקה הגלובלית, והצורך במעבר דחוף בין ספקים.

ביפן, הבנק המרכזי הוריד את תחזיות הצמיחה לשנת 2025 ב-0.7%, והוסיף כי המצב "עלול להחמיר אם ארה"ב תרחיב את מדיניותה למכסים על תחומים נוספים". גם בהולנד, שם הכלכלה נסמכת מאוד על ייצוא תעשייתי וחקלאי, דווח על ירידה חדה בנתוני הסחר. במזרח התיכון ובמדינות צפון אפריקה זוהתה ירידה חדה בייבוא מוצרים תעשייתיים בעקבות עלייה במחירים בארה"ב.

אפילו גרמניה, הכלכלה הגדולה באירופה, שנראתה תחילה כנהנית מעלייה חדה ביצוא ברבעון הראשון, הצביעה על כך שהנתונים החזקים נבעו מהקדמת משלוחים לפני כניסת המכסים – כלומר לא מדובר בצמיחה אמיתית אלא באפקט זמני. כלכלנים בגרמניה ובאירופה מזהירים כעת מפני נפילה בהזמנות בחודשים הקרובים.

במקביל לכל אלה, הפדרל ריזרב מוצא את עצמו במצב כמעט בלתי אפשרי. מצד אחד – האינפלציה לא נחלשת. נתוני חודש מרץ הצביעו על אינפלציה של 3.5% ברבעון, ועדיין מעל יעד הפד של 2%. מצד שני – התמ"ג האמריקאי ברבעון הראשון התכווץ, שוק ההון מגיב בעצבנות, וטראמפ דוחף באופן פומבי להורדת ריבית. יו"ר הפד, ג'רום פאוול, סירב להיענות ללחץ, והבהיר כי הבנק "ימתין לבהירות רבה יותר" בטרם יבצע שינויים במדיניות הריבית.

בינתיים, הנתונים בשוק העבודה האמריקאי ממשיכים להפתיע כלפי מעלה. שיעור האבטלה נותר נמוך, ומספר המשרות שנוצרו באפריל היה גבוה מהצפוי. חלק מהכלכלנים סבורים כי ייתכן והביקוש בחודשים האחרונים התנפח מלאכותית, כתוצאה ממלאים שעסקים רכשו לקראת המכסים – מה שמעלה את החשש לקריסה ברבעון השני.

בינתיים, הצרכנים האמריקאים מתחילים להרגיש את ההשפעה בכיס. מחירי מוצרים כמו מכשירי חשמל, אלקטרוניקה, ביגוד ומזון ארוז עלו בשיעור שנתי של בין 4% ל-9%. במדינות הדרום, בהן התלות ביצוא סיני גבוהה במיוחד, מדווחים על ירידה במכירות קמעונאיות ועל שינוי בהרגלי הקנייה.

הודו, למשל, נהנית אמנם מהעברת ייצור אך עומדת מול אתגרים עצומים: תשתיות לוגיסטיות לא מספקות, מערכת רגולציה איטית, והיעדר כישורים בקרב עובדים רבים. כל עוד אין תוכנית ממשלתית סדורה להרחבת התעשייה – ההזדמנות עשויה להתפספס.

מקסיקו ניצבת בעמדה רגישה במיוחד. ארה"ב היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של מקסיקו, ורבים מקווי הייצור בצפון מקסיקו משרתים את שוקי ארה"ב באמצעות ייצור זול יחסית והסכמים כמו USMCA (ההסכם שהחליף את נאפט״א). העלאת מכסים מצד ארה"ב – גם אם אינה ישירה כלפי מקסיקו – משפיעה על שרשראות ייצור שמשולבות בחברות אמריקאיות. לדוגמה, יצרניות רכב שמייצרות חלקים במקסיקו אך מרכיבות בארה"ב או להיפך. בנוסף, החשש ממכסים עקיפים גרם למשקיעים מקסיקנים להמתין עם הרחבת פעילות, ונתוני הצמיחה המקומיים החלו להאט לקראת אמצע 2025.

דרום קוריאה מצאה את עצמה בעין הסערה, לאחר שטראמפ הציב אותה ברשימת המדינות שעשויות להיות הבאות בתור לקבל מכסים מוגברים אם לא יושגו הסכמים חדשים. הסחר עם ארה"ב מהווה נדבך מרכזי בכלכלה הקוריאנית, במיוחד בתחומי האלקטרוניקה, הרכב והטכנולוגיה. הודעה על אפשרות להטלת מכסים הובילה לירידה חדה במניות יצרני רכיבים אלקטרוניים, ובנקים דרום קוריאניים העריכו כי חשיפה עודפת לשוק האמריקאי תהפוך לסיכון אסטרטגי.

טורקיה חווה תהליך מורכב שבו מדיניות הסחר של טראמפ נתפסת כהזדמנות וגם כאיום. מחד, הצמצום ביצוא הסיני פותח חלונות לשווקים חלופיים – כולל טקסטיל, רהיטים, מוצרי צריכה בסיסיים – בהם טורקיה יכולה להתחרות במחיר. מאידך, חוסר הוודאות בכלכלה האמריקאית והרכב ההיטלים מגבירים את הלחץ על הייצואנים הטורקים. הלירה הטורקית, שגם כך חלשה, סופגת לחצים נוספים, והבנק המרכזי באנקרה מתמודד עם אתגר כפול של יציבות מחירים מול גירעון מסחרי גובר.

ברזיל, שותפת סחר מרכזית של סין וארה"ב, מושפעת גם היא מהמגמות המשתנות. הייצוא הברזילאי לסין עלול להיפגע אם בייג'ינג תסיט את משאביה להחלפת יצוא אמריקאי (למשל בתחום החקלאות). מצד שני, חברות סיניות מנסות לייצא דרך ברזיל כדי לעקוף את המכסים – מה שמעמיד את המדינה מול התלבטויות רגולטוריות. ממשלת ברזיל פועלת בזהירות, במטרה להרוויח מהמצב בלי לעורר את חמתה של ארה"ב.

אוסטרליה נמצאת במצב בעייתי: כמדינה שתלויה מאוד ביצוא חומרי גלם לסין, אך גם משתפת פעולה עם גופים פיננסיים אמריקאיים. כל שינוי במערכת הסחר בין שתי המעצמות העולמיות משפיע על מחירי הברזל, הפחם והמינרלים שאוסטרליה מייצאת – וגם על שווי הדולר האוסטרלי. מכסים שמאטים את הכלכלה הסינית גורמים לאוסטרליה לספוג ירידות בביקושים, ונתוני הרווח של חברות כרייה אוסטרליות מתחילים לשקף זאת.

קנדה שומרת על מדיניות זהירה במיוחד. בעקבות חיכוכים קודמים מול טראמפ בסבב המכסים הקודם, קנדה מחזיקה כיום בקווים דיפלומטיים פתוחים אך זהירים מאוד מול הבית הלבן. קווי הייצור הקנדיים – במיוחד בתחום האנרגיה והרכב – תלויים בארה"ב, והחשש ממכסים או מהאטה בביקוש האמריקאי הביא לצינון משמעותי של השקעות בתעשייה הכבדה באונטריו ובאלברטה.

ויאטנאם לעומתן, היא אולי אחת הנהנות הגדולות מהמגמות החדשות. חברות רבות שמבקשות להימנע מהתלות בסין מעבירות ייצור לווייטנאם – אך הקיבולת שלה מוגבלת. ממשלת וייטנאם מתקשה לעמוד בקצב הביקוש מצד תאגידים אמריקאיים, וקיימת דאגה כי היא עלולה להפוך ליעד הבא של מכסים אם טראמפ יראה בה "תחנה עוקפת סין".