ביל גייטס, ממייסדי מיקרוסופט ואחד מהאנשים העשירים בעולם, הכריז כי בכוונתו לתרום את רוב הונו האישי – הנאמד ביותר מ-200 מיליארד דולר – עד לשנת 2045. לדבריו, התרומה תתבצע דרך הקרן הפילנתרופית שהקים יחד עם אשתו לשעבר, מלינדה פרנץ' גייטס, ואליה הצטרף גם המשקיע וורן באפט. בסיום התהליך, הקרן תיסגר לאחר שתעביר את כ-99% מהונו למיזמים הומניטריים, בדגש על סיוע למדינות העניות ביותר בעולם. גייטס קבע יעד שאפתני – השקעה של כ-200 מיליארד דולר בעשרים השנים הקרובות לטובת מערכות בריאות, חינוך, וחיסול עוני ומחלות במדינות מתפתחות.
המהלך מגיע ברקע קיצוצים חדים מצד מדינות רבות, בראשן ארה"ב, בריטניה וצרפת, בתקציבי הסיוע ההומניטרי שהן מעבירות לארגונים בין־לאומיים ולמדינות עניות. גייטס הדגיש בדבריו כי על אף עוצמתה התקציבית של הקרן, הצלחה אמיתית תלויה בשיתופי פעולה עם ממשלות וגורמים ציבוריים. הוא הביע דאגה מהעובדה שמדינות עשירות נסוגות מהמחויבות שלהן לעולם העני, והזכיר כי מיגור מחלות כמו פוליו, מלריה וחצבת לא יתאפשר ללא תמיכה ממשלתית רחבה.
הקרן עצמה, שפועלת כבר רבע מאה, כבר חילקה מאז הקמתה בשנת 2000 מעל 100 מיליארד דולר. היא נחשבת לאחת מהשחקניות המרכזיות בתחום הבריאות העולמית, כאשר פרויקטים בולטים שהיא תומכת בהם כוללים את ארגון Gavi, שמספק חיסונים לילדים במדינות מתפתחות, ואת הקרן למלחמה באיידס, שחפת ומלריה. עד לשנת 2026 צפוי התקציב השנתי של הקרן להגיע ל-9 מיליארד דולר – יותר מתקציבי סיוע של מדינות רבות.
גייטס הסביר כי המניע המרכזי לפעולה זו הוא ההבנה כי יש בעיות דחופות מדי בעולם מכדי לשבת על הון אישי ללא תכלית. לדבריו, הוא אינו רוצה להיזכר כעשיר שמת, אלא כאדם שתרם באופן משמעותי לצמצום סבל בעולם. מטרותיו כוללות גם הורדת שיעורי תמותת תינוקות ואימהות, קידום תשתיות רפואיות בסיסיות במדינות עניות, והנגשת חיסונים חדשים.
למרות ההשפעה החיובית הרחבה, הקרן זכתה לביקורת מצד גורמים שונים בטענה כי עוצמת ההשפעה שלה בתחום הבריאות הציבורית הבין־לאומית חורגת לעיתים ממנגנוני הפיקוח הדמוקרטיים. במקביל, גייטס עצמו הפך בתקופת מגפת הקורונה לדמות מרכזית גם בקרב מפיצי תיאוריות קונספירציה, בעיקר סביב נושאי חיסונים וטכנולוגיות מעקב.
