אחרי הדרמה עם מאסק: חוקי התקציב של טראמפ מתקדמים לשלב הבא

ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נפגש עם חברי ועדת הכספים של הסנאט ועם מנהיג הרוב ג'ון ת'יון, בניסיון להתקדם לקראת אישור הצעת החוק הכלכלית המרכזית שמקדמת ממשלו – חבילה משולבת של הפחתות מס, תמריצים עסקיים ושינויים רגולטוריים, בהיקף כולל מוערך של 3 טריליון דולר.

לצד מהלך זה, התחוללה בזירה הציבורית התנגשות חריפה בין טראמפ לבין אילון מאסק, מנכ"ל טסלה וטוויטר, שהפך לקול בולט בהתנגדות לחוק בטענה כי מדובר בבזבוז בלתי אחראי שיאיים על היציבות הכלכלית של ארצות הברית. מאסק אף איים בפומבי כי יפעל להחלפת מחוקקים רפובליקנים שיתמכו ביוזמה, אך לא זכה לתגובה ישירה מהבית הלבן.

למרות הלחץ מצד מאסק וגורמים שמרניים, מנהיגי הסיעה הרפובליקנית נראו נחושים להמשיך בהליך החקיקה, תוך הצעת מספר שינויים נקודתיים. על פי דיווחים, שני הסעיפים המרכזיים שזכו לתשומת לב היו קיצוץ בגובה ניכוי המס עבור מסים מדינתיים ומוניציפליים (SALT) – מ-40,000 דולר לסכום נמוך יותר – וכן הפיכת הטבות מס לעסקים, כמו פחת מואץ וניכויי ריבית, למרכיב קבוע בחוק.

בעוד השינוי הראשון עשוי לתרום להפחתת העלות הכוללת של החוק, השינוי השני צפוי להכביד מחדש על הגירעון הפדרלי. אנליסטים מציינים כי שינויים אלו אינם משנים מהותית את היקף ההוצאה הצפוי, שעומד לפי הערכות משרד התקציב הקונגרסלי וגורמים עצמאיים על תוספת של לפחות 2.4 טריליון דולר לגירעון בעשור הקרוב.

למרות הקונצנזוס בקרב הנהגת המפלגה, מספר סנאטורים שמרניים הביעו הסתייגות. הסנאטור רון ג'ונסון מוויסקונסין, הידוע בקו התקציבי הנוקשה שלו, הביע התנגדות להפיכת ההטבות לקבועות וקרא לפצל את החוק לארבעה חלקים. לדבריו, "העומס על הציבור גדול מדי והיעדר שקיפות מסוכן".

גם חברי קונגרס נוספים, ביניהם הסנאטור ג'וש האוולי ממיזורי, הזהירו מפני הפגיעה בשכבות מוחלשות כתוצאה מהצמצום המוצע בקצבאות מדיקייד. בטור שפרסם בניו יורק טיימס כתב האוולי כי "מפלגה המבקשת לייצג את מעמד העובדים לא יכולה לחתוך להם את הביטחון הרפואי".

במקביל לדיונים התקציביים, עורר סעיף נוסף בהצעת החוק סערה ציבורית – איסור גורף על מדינות בארה"ב לקדם רגולציה עצמאית בתחום הבינה המלאכותית בעשור הקרוב. חברת הקונגרס מרג'ורי טיילור גרין מג'ורג'יה הודתה כי לא הייתה מודעת לסעיף כאשר הצביעה בעדו, והצהירה כי תתנגד לו אם לא יוסר.

בתגובה, ועדת המסחר של הסנאט הציגה גרסה מתוקנת של הסעיף, אשר קובעת כי מדינות המקדמות רגולציה לבינה מלאכותית יאבדו זכאות לחלק ממענקי התשתית הפדרליים – שינוי שמרכך את האיסור הישיר אך עשוי לעורר מחלוקות חוקתיות בעתיד.

נושא נוסף שעשוי לעורר התנגדות הוא שינוי סעיף 899 בקוד המס, אשר נוגע ליכולת הנשיא להטיל מסים על מדינות שמוגדרות כ"זרות מפלות". שינוי או ביטול של הסעיף יפגע ביכולת הממשל להרתיע פרקטיקות כלכליות שמזיקות לארה"ב – אך גם יפחית את ההכנסות האפשריות מהמסים בעתיד.