משלחת סחר הודית צפויה להגיע לוושינגטון בימים הקרובים, צעד שנועד להחזיר את היחסים הכלכליים עם ארצות הברית למסלול יציב לאחר תקופה מתוחה. המחלוקת החריפה בין שתי המדינות פרצה בעקבות צעדים הדדיים של הטלת מכסים בשיעור של 50 אחוזים והצהרות חריפות מצד הנשיא דונלד טראמפ נגד התנהלותה של הודו.
במהלך השבועות האחרונים שינה טראמפ את גישתו: לאחר שהאשים את הודו ברכישת נפט מוזל מרוסיה והטיל ספק ביכולתה הכלכלית, הוא פרסם הודעות מפויסות ברשתות החברתיות בהן כינה את ראש הממשלה נרנדרה מודי "חבר יקר". גם מודי השיב במסרים חיוביים, מה שמייצר קרקע נוחה יותר למשא ומתן.
במקביל, נערך דיון בסנאט האמריקאי על מינויו של סרג'יו גור לשגריר הבא בניו דלהי. גור, המשמש כיום מנהל כוח האדם בבית הלבן, ציין כי הצדדים קרובים להסכם. לדבריו, השיחות מתמקדות בפרטים טכניים והפערים אינם מהותיים.
העסקה המתגבשת כוללת פתיחת השוק ההודי למוצרים אמריקאיים בהיקף רחב וללא מכסים, לצד התחייבויות הודיות בתחומי השקעות, אנרגיה ובינה מלאכותית. עם זאת, וושינגטון מבהירה כי רכישות הנפט מרוסיה ממשיכות להיות מכשול מרכזי. שר המסחר האמריקאי הווארד לוטניק ציין כי צמצום רכישות אלה מהווה תנאי לקידום ההסכם.
שר החוץ מרקו רוביו הגדיר את הודו "אבן יסוד ליציבות אזורית" והדגיש את חשיבותה האסטרטגית לארצות הברית. בדיון בסנאט אמר גור כי מוושינגטון מצפים ליותר ממדינה ידידותית כמו הודו, בניגוד ליחס כלפי סין.
אנליסטים מציינים כי עמידתו של מודי בתחילת המשבר נתנה לו יתרון בזירה הפנימית, וכעת יש בידיו גמישות להיכנס להסכמות מבלי להיתפס כמתרפס. עם זאת, כל עסקה חייבת להתחשב באינטרסים של חקלאים מקומיים בענפים רגישים כמו חלב ויבולים מהונדסים גנטית.
כלכלני שווקים מעריכים כי בטווח הקצר הודו תישא בעלויות משמעותיות כתוצאה מהמכסים ומהמשך אי-הוודאות, והמשקיעים הזרים ימשיכו לנקוט זהירות. בטווח הארוך יותר, אם ייחתם הסכם סחר עם ארצות הברית ובהמשך גם עם האיחוד האירופי, יחד עם רפורמות במסים ושיפור תנאי האשראי, התמונה הכלכלית עשויה להשתפר באופן ניכר.
