צרפת של מקרון שוב נקלעה לתסבוכת סביב שיעור האבטלה שפורסם בשבוע שעבר, העומד על 8.1% ברבעון הראשון של 2026.
כידוע, הנשיא עמנואל מקרון, שצפוי לסיים את תפקידו באפריל 2027, שם את כל הז'יטונים על צמצום משבר האבטלה המחריף בצרפת. לא אחת הוא התבטא שזוהי מורשתו משנות נשיאותו הארוכות. מקרון, שעלה לשלטון ב-2017, נישא על גבי הבטחתו להוריד את שיעור האבטלה, הנמצא ברמה גבוהה כבר עשרות שנים, דרך קיצוצי מס לעסקים והקלת חוקי העבודה הנוקשים בצרפת.
הרפורמות עזרו בתחילה והורידו את האבטלה במדינה בשנת 2023 לשפל שלא נראה 40 שנה. כדי להיבחר מחדש, מקרון, הציב יעד שאפתני לתעסוקה של כ-5% עד סוף כהונתו השנייה.
אך בשבוע שעבר דווח על ידי סוכנות הסטטיסטיקה הצרפתית INSEE שהאבטלה עלתה לרמה שנראתה לאחרונה רק בשנות הקורונה (2021). הידיעה הזו מסכנת את ההישג הכלכלי המרכזי של מקרון, זאת בתקופה שבה הרקורד הציבורי שלו נמצא בשפל עקב החוב הציבורי הגבוה וגירעונות תקציביים מתמשכים.
שר העבודה ז'אן-פייר פאראנדו ניסה למתן את הביקורת כשאמר: "ציפינו לעלייה בשיעור האבטלה לאור הסביבה הכלכלית הקשה, ובמיוחד המלחמה באיראן". ובאמת, הצמיחה בצרפת, כמו ברוב מדינות אירופה, נפגעה מסדרה של זעזועים גיאופוליטיים במהלך השנה האחרונה, זה התחיל מהמכסים של טראמפ, שדיכאו את יכולות היצוא של צרפת, והמשיך במתחים במפרץ הפרסי שהעלו את מחירי הנפט וכך דיכאו את התיירות.
אולם, ההימור של מקרון להכריז על בחירות בזק באמצע 2024 כשל קשות, הוביל לפרלמנט התלוי בחסדי הימין, וחוסר הצלחה משווע בהקמת הממשלה, וגם הוסיף לחוסר הוודאות הרובץ לפתחן של חברות צרפתיות. הכלכלן סילבן ברסינגר אמר כי "עם אפס צמיחה ברבעון הראשון של השנה, אסור יהיה לצפות לניסים בחזית התעסוקה".
נגיד בנק צרפת, פרנסואה וילרואה דה גאלו, הודה כי הנתונים מאכזבים, אך גם אמר ששוק העבודה כעת יציב יותר מאשר בתקופות המיתון הקודמות, למשל אחרי משבר החוב בגוש האירו, אז, ב-2012, שיעור האבטלה עמד על מעל 10%, "אסור לנו לשכוח שעכשיו אנחנו רק בסביבות 8%", אמר וילרואה.
ה-INSEE מסר כי כמעט מחצית מהעלייה באבטלה בשנה וחצי האחרונות, דווקא נבעה מהחוק החדש המחייב גם את מקבלי הקצבאות להירשם כמובטלים. כמו כן, אף צוין שחלקה של האוכלוסייה המועסקת, גבוה ביותר, מה שמשקף גידול בקרב הצעירים והמבוגרים העובדים בהשוואה לעשור הקודם.
