כמעט כל תושב שתפגשו בעיר אינגולשטאדט, עיר בינונית במחוז בוואריה שבגרמניה, עובד באאודי, המעסיקה כ-40,000 איש במקום, או שהוא קרוב משפחה של עובד בחברה. ההצלחה הפנומנלית של אאודי היא זו שהזניקה את אינגולשטאדט מעיירה מנומנמת של 30 אלף תושבים לפני כ-70 שנים, לעיר משגשגת של 145 אלף תושבים כיום. אך כעת, המודל הזה מציג את הצד האפל שלו.
הקשיים הנוכחיים של אאודי, הסובלת מירידה ברווחים וצמצום בכוח האדם, מסבירים מדוע העיר חוותה נפילה כלכלית כה כואבת. בתוך שנים ספורות בלבד, הכנסות העירייה ממסים עסקיים נחתכו בחצי, בעיקר בשל הצרות של אאודי ושל חברת האם שלה, פולקסווגן.
הלחץ הפיננסי כה כבד, עד שהממשל המחוזי סירב לאשר את תקציב העיר ואסר עליה לבצע השקעות חדשות. פרויקטי תשתית גדולים הוקפאו, ותלמידים נאלצו להתפנות מבית ספר שסבל מליקויי בנייה, פשוט כי לעירייה אין כסף לתקן אותו.
אינגולשטאדט אינה לבד. שיטת המימון של הרשויות המקומיות בגרמניה קושרת את גורלן של הערים באופן הדוק להצלחת העסקים המקומיים. בימים הטובים, ערים מסוימות נהנו מעושר מופלג.
אך כשהתעשייה הגרמנית נקלעת למשבר, הערים חולות. המשבר הנוכחי פוגע בלב ליבן של המדינות העשירות ביותר בגרמניה. הצרות הפיננסיות של עיריית לודוויגסהאפן, אחת הערים החבות ביותר בגרמניה, נובעות ישירות מהקשיים של ענקית הכימיקלים המקומית BASF.
אך המשבר עמוק יותר מסקטור הרכב בלבד. דוח חדש של קרן ברטלסמן חושף כי בשנה שעברה, הגירעון התקציבי הכולל של כ-10,000 הרשויות המקומיות בגרמניה זינק לשיא היסטורי של כ-36 מיליארד דולר. מדובר על עלייה חדה של כמעט 30% בשנה אחת בלבד.
מיכאל רימל, מנכ"ל קרן קונרד אדנאואר: "גרמניה צריכה להתמקד בכלכלה והגירה. מחירי האנרגיה עלו במאות אחוזים ומפעלי הרכב נסגרים"#כללי_המשחק pic.twitter.com/5Eu4yeXgbL
— ערוץ 10 – ערוץ הכלכלה של ישראל (@tv10israel) February 25, 2025
מומחים למנהל ציבורי מגדירים זאת כמשבר הפיסקאלי החמור ביותר בתולדות הרפובליקה הגרמנית המודרנית, ומצביעים על שלושה גורמים מרכזיים. הגורם הראשון הוא האינפלציה הגבוהה, בעיקר בעלויות הבנייה והתשתיות. הגורם השני הוא התייקרות עלויות השכר של עובדי המגזר הציבורי, והשלישי הוא חקיקה פדרלית מכבידה.
הממשלה בברלין מטילה על העיריות מחויבויות לשירותי רווחה יקרים, כמו קצבאות נוער ונכים, אך מבלי לספק להן את המימון הנדרש לכך. באינגולשטאדט, הוצאות החובה הללו חונקות כיום 80% מהתקציב ומאלצות קיצוצים חדים בכל השאר. צבר ההשקעות החסרות בתשתיות עירוניות בגרמניה הגיע לסכום עתק של 231 מיליארד אירו.
הרשויות המקומיות דורשות מהממשל המרכזי בברלין לתקצב את החוב במלואו. בנוסף, הן דורשות חבילת חילוץ מיידית של 30 מיליארד אירו. הממשלה הפדרלית, שמתמודדת בעצמה עם מגבלות תקציב קשוחות, גוררת רגליים. למרות זאת, מומחים מעריכים כי חומרת המצב תאלץ את ברלין להזרים סיוע עוד השנה כדי למנוע קריסה מוחלטת של השירותים הציבוריים.
