שינוי דרמטי בדרך שבה ישראלים חוסכים לפרישה עומד על הפרק. מחקר חדש של המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה מציע לבטל כליל את חובת ההפרשה של העובד לחיסכון הפנסיוני עד לגיל 40, תוך השארת הפרשות המעסיק על כנן במלואן.
על פי המתווה המוצע, העובד ימשיך להיות מבוטח כהלכה, אך החלק שניכה משכרו החודשי יישאר בכיסו. החל מגיל 40 תחזור חובת ההפרשה המלאה לפעול כפי שהיא מיושמת כיום.
האיזון השגוי בין שנות ההורות לשנות הפרישה
מאז החלת צו ההרחבה לביטוח פנסיוני בשנת 2008, מחויב כל עובד ומעסיק בישראל להפריש שיעור אחיד מהשכר לקרן הפנסיה, ללא תלות בגילו של העובד או בשלב החיים שבו הוא נמצא.
המחקר, שגובש על ידי פרופ' אבי שמחון ואברהם זופניק, ניתח את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וביצע סימולציות אקטואליות של החיסכון והקצבה הצפויה בפילוח לפי רמות שכר ומגדר.
הממצאים מצביעים על עיוות מובנה: מרבית העובדים צפויים להגיע לגיל הפרישה עם הכנסה פנסיונית הדומה לשכרם ערב הפרישה ואף גבוהה ממנו, בעוד שדווקא בשנות העבודה הראשונות הם סובלים ממחנק פיננסי.
יחס תחלופה גבוה במחיר של פגיעה ברמת החיים בהווה
חוסר האיזון בולט במיוחד בחמישוני השכר הנמוכים, שבהם קצבת האזרח הוותיק מהביטוח הלאומי תופסת חלק משמעותי מההכנסה לאחר הפרישה.
המודל הקיים אמנם יוצר רשת ביטחון חזקה לגיל השלישי, אך הוא עושה זאת במחיר של פגיעה ניכרת ברווחת העובדים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם. אלו הן מדויק השנים שבהן הצרכים הכספיים נ נמצאים בשיאם עקב הקמת משפחה, גידול ילדים ותשלומי משכנתא ראשונים, דווקא כאשר הכנסת העובד עדיין רחוקה משיאה המקצועי.
ברירת מחדל חדשה המשאירה את הבחירה בידי העובד
במועצה הלאומית לכלכלה מבהירים כי ביטול חובת ההפרשה עד גיל 40 יגדיל את ההכנסה הפנויה של הצעירים בישראל, ויחד עם זאת ישמור על יחס תחלופה ראוי ומספק בגיל הפרישה.
ההצעה מוגדרת כשינוי של ברירת המחדל בלבד. עובד שיבחן את מצבו הכלכלי ויעדיף להמשיך להפריש את חלקו לחיסכון הפנסיוני גם לפני גיל 40, יוכל לעשות זאת באופן יזום ולשמור על המבוקש.
תגובות להצעה
בארגון פעמונים, המעניק ייעוץ וליווי כלכלי למשפחות וליחידים בישראל מגיבים להצעת המועצה הלאומית לכלכלה לביטול חובת ההפרשה לפנסיה עד גיל 40: "אנחנו תומכים במטרה להקל על עובדים ועובדות צעירים בשנים הכלכליות הלחוצות ביותר. אך הדרך לעשות זאת צריכה לשלב בין הקלה בהווה לשמירה על החיסכון לעתיד".
עוד הוסיפו כי כל שינוי בנושא חייב להיות מלווה בהסברה נגישה וברורה על משמעות הפסקת ההפרשות והשלכותיה, כדי שהבחירה תיעשה מתוך הבנה ושיקול דעת. "החלטה שמשפיעה על העתיד הכלכלי צריכה להיות החלטה מודעת. אסור שחיסכון של שנים ייפגע רק משום שאנשים לא הבינו את המשמעות או דחו את הטיפול בנושא".
בסיום דבריהם אמרו כי הם קוראים לפתח מנגנונים שיקלו על החזרה לחיסכון, ובהם תזכורות יזומות ואפשרות לחידוש ההפרשות בלחיצת כפתור: "מי שנזקקו להפסקה זמנית צריכים לקבל דרך פשוטה ונגישה לחזור לחסוך, כדי שהקלה נקודתית לא תהפוך לפגיעה מתמשכת בביטחון הכלכלי שלהם".
