הפיקוח על הבנקים פרסם היום (שלישי) את הדיווח השנתי שלו, והמספרים מלמדים על עלייה בהוצאות של משקי הבית. במהלך שנת 2025, שילמו הישראלים והעסקים הקטנים סכום מצטבר של כ-5.7 מיליארד שקל עבור עמלות בנקאיות.
מדובר בעלייה לעומת השנה הקודמת, שנובעת בעיקר מהגברת הפעילות של הציבור בשוק ההון ומהתייקרות בעלויות השוטפות של ניהול החשבון.
למה אנחנו משלמים יותר?
העלות החודשית הממוצעת לניהול חשבון עובר ושב והחזקת כרטיס אשראי עמדה בתקופה הנסקרת על 31.6 שקלים, לעומת 29.1 שקלים בממוצע בשנת 2024. עיקר ההכנסות של הבנקים מהציבור מגיעות מעמלות על פעילות בניירות ערך, ניהול החשבון השוטף ושימוש בכרטיסי חיוב. בפיקוח מציינים כי הגידול בהכנסות מוסבר בין היתר בחזרה לפעילות מלאה בשוק ההון.
אחת הסיבות המרכזיות להתייקרות היא סיומם של מתווי הסיוע שהעניקו הבנקים ללקוחות בעקבות המלחמה. בנוסף, הציבור הישראלי הגדיל משמעותית את הפעילות שלו במטבע חוץ, הכוללת משיכות מזומן בחו"ל וביצוע עסקאות באתרים בינלאומיים, מה שגרר תשלום עמלות גבוה יותר. למרות המלחמה שנמשכה, בבנק ישראל לא זיהו השפעות חריגות נוספות על נתוני הדוח מעבר למגמות אלו.
הרווחים של חברות האשראי
לראשונה, הדוח כולל גם נתונים על חברות כרטיסי האשראי, שגבו ממשקי בית ועסקים קטנים כ-1.94 מיליארד שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. רוב ההכנסות הללו הגיעו מהנפקת כרטיסים ומפעילות עסקית של סליקה. במקביל, נכנסו לתוקף כללים חדשים המאפשרים לאפליקציות התשלום לגבות "דמי מנוי" על שירותים מיוחדים, מעבר להעברות הכספים הרגילות שנותרו ללא עלות.
המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, הדגיש כי הפיקוח ממשיך לפעול להגברת השקיפות וההוגנות במערכת הבנקאית. בין הצעדים שקודמו השנה ניתן למצוא רפורמות להוזלת עמלות הערבות הבנקאית לשוכרי דירות ושיפור היכולת של לקוחות לרכז מידע פיננסי מגופים שונים. המטרה היא לאפשר לצרכנים להשוות מחירים בקלות רבה יותר ולעודד תחרות בשירותים החדשניים.
