Advertisement Placeholder

למרות ירידת הדולר – המחירים בחנויות ממשיכים לעלות: למה?

ועדת הכלכלה דנה במשבר מחירי המזון בארץ, כאשר למרות שהדולר ירד בחודשים האחרונים בעשרות אחוזים עדיין הדבר לא ניכר בכלל במדפי החנויות • נציג המחקר בכנסת טען שזה בשל ריכוזיות השוק, אך נציגי התעשיינים מסבירים שזה באשמת הרגולציות בשוק המקומי | כל הפרטים

הדולר ירד בחודשים האחרונים בעשרות אחוזים אך הדבר לא ניכר בכלל במדפי החנויות, לשם כך התכנסה ועדת הכלכלה בכנסת היום (רביעי).

הדיון בנושא אי-גילום ירידת שער הדולר במחירי המזון והפארם והפגיעה בצרכנים בישראל, נערך ביוזמתו של ח"כ משה פסל, שגם שימש כיו"ר הוועדה. מיד בפתח הישיבה הציג מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ), עמי צדיק, נתונים המצביעים על פער בין המגמות בעולם למצב המדפים בישראל. לפיו:

בין אוגוסט 2025 לאפריל 2026 עלה מדד מחירי המזון הריאלי בישראל בכ-0.2%, בעוד שבאיחוד האירופי נרשמה באותה התקופה ירידה של 1.1%. עוד עלה כי בין ינואר 2022 לאוקטובר 2025 צנחו מחירי סחורות המזון בעולם (במונחים דולריים) בכ-3.6%, אולם המדד לצרכן בישראל זינק באותה תקופה ב-18.8%.

מדפים בסופרמרקט | קרדיט: שאטרסטוק
מדפים בסופרמרקט | קרדיט: שאטרסטוק

בשפה הכלכלית זה נקרא "'עולה כמו טילים ויורד כמו נוצות', כשתשומות עולות המחירים עולים בצורה חלקה וכשמחירי התשומות יורדים המחירים יורדים לאט כמו צניחת נוצות, וזה מה שקורה בשווקים ריכוזיים, כך לדברי צדיק. 

ח"כ ביטן: המחירים בסופר לא יורדים – אקדם מע"מ דיפרנציאלי

נציג לובי 99, בועז אקרמן, מתח ביקורת על היעדר התחרות: "בשנה האחרונה מחיר הקפה בעולם ירד ב-22%, הסוכר ב-12% והקקאו ב-60% אך בישראל מחירי השוקולד והקפה בישראל רק עלו. הנתון המלחיץ הוא שב-30 מתוך 38 קטגוריות בשוק המזון יש 3 חברות בלבד ששולטות ביותר מ-70% מנתח השוק.

מנגד, נציג התאחדות התעשיינים, אביב חצבני, ציין כי "רוב תשומות הייצור המקומי הן בשקלים ולא בדולרים. ביטוח לאומי עלה ב-27%, שכר מינימום ב-10%, חשמל ב-62% ומים ב-53%. בנוסף, דוח קודם הראה שיצרנים העלו מחירים ב-12.3% בעוד שבסופרמרקטים המחיר עלה ב-18%, כך שיש נתק בין מחיר היצרן למחיר על המדף".

ועדת הכלכלה – אי גילום ירידת שער הדולר במחירי המזון והפארם קרדיט סטילס: דוברות הכנסת, דני שם טוב

מטעם איגוד לשכות המסחר, הגיע טיראן ששון שהוסיף: "הדיון הזה מוכיח את מה שאנו טוענים שנים. שכר המינימום, המים, החשמל, השכירות והביטוח הלאומי עלו, ועברנו שתי מלחמות. בשווקים מבוססי יבוא, כמו מוצרי חשמל והלבשה, המחירים אכן ירדו בגלל הדולר, אך שוק המזון מבוסס בעיקרו על ייצור מקומי ועל רגולציה מכבידה".

נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, רון שנקמן, הסכים כי החברות צריכות לגלגל את ירידת הדולר לצרכן, אך ציין כי מדובר בתהליך שלוקח זמן. נציגת רשות התחרות בדיון, חן שופן: "שוק המזון מעסיק אותנו ללא הפסקה אך אנו מוגבלים בגובה הקנסות ובוחנים בזהירות הצעות כמו הפרדה מבנית בהפצה, כדי לא לפגוע בספקים קטנים שמסתמכים על מערכים קיימים".

היו"ר הזמני, ח"כ משה פסל, סיכם את הדיון ודרש מרשות התחרות להעביר לוועדה עמדה מסודרת האם ניתן להפריד בין מקטעי ההפצה והיבוא בשוק המזון. בנוסף ביקש מהאוצר ומשרד הכלכלה להציג לוועדה תכניות להסרת חסמים והגברת תחרות בשוק המזון. 

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
0 תגובות

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות