מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום דוחות כלכליים רחבי היקף המציגים תמונת מצב מדאיגה על אופן ניהול כספי הציבור, שוק האשראי, התחרות הצרכנית ומוכנות המדינה לתרחישי עתיד. הדו"ח, שמתפרסם לאחר תקופות ביקורת אינטנסיביות, חושף כשלים מבניים ותקציביים חמורים ברשויות הממשלתיות, ברשות המיסים ובבנק ישראל.
פארסת התקציב: משרדי ממשלה הוציאו כספים בניגוד לחוק
פרק חמור במיוחד בדו"ח עוסק בניהול תקציב המדינה בשלהי שנת 2024. המבקר קובע כי ניהול התקציב לווה בכמות חסרת תקדים של בקשות להעברות תקציביות ברגע האחרון – רק בדצמבר 2024 אושרו בוועדת הכספים 77 פניות תקציביות בסכום כספי ברוטו של כ-30.4 מיליארד שקל, זינוק של 65% בסכום ברוטו לעומת דצמבר 2017. בשלושת הימים האחרונים של השנה לבדם אושרו 84% מהבקשות, שכללו 88% מהסכום הכספי ברוטו שאושר באותו חודש.
המבקר מתריע כי הקידוש של פניות מאוחרות פגע ביכולת הפיקוח של הכנסת והביא לכך שבפועל, משרדי ממשלה הוציאו כספים ללא תקציב מאושר בניגוד לחוק. "ממצאים אלו מעלים חשש לעקיפת חוק יסודות התקציב ולפגיעה בניהול התקציב ובביצועו התקין של כספי הציבור". כתוצאה מכך, נותרו על שולחן הוועדה פניות בסך כ-4.6 מיליארד שקל שלא נדונו ולא אושרו באותה שנה, דבר שגרם לחריגות תקציביות בתוכניות בניגוד לחוק ולפגיעה ברציפות הפעילות הממשלתית.
שוק המשכנתאות: זינוק בסיכון, אגרסיביות והזנחת המגזרים
בגזרת שוק הדיור, הדו"ח חושף תמונה עגומה של נטל כלכלי כבד מנשוא על משקי הבית. יתרת חוב המשכנתאות של הציבור במהלך שנת 2025 הגיעה לשיא של כ-630 מיליארד שקלים. המבקר מציין כי סכום המשכנתא הממוצע חצה את רף המיליון שקל וההחזר החודשי הממוצע זינק לכ-5,800 שקל (לעומת 4,200 שקל בשנת 2019) – עקומת גידול בהחזר החודשי (38%) שעקפה בצורה ניכרת את קצב גידול השכר הממוצע במשק (32%) באותן שנים.
חמור מכך, משקל ההלוואות המוגדרות בסיכון גבוה זינק בצורה חדה מכ-20% בינואר 2022 לכ-31% ביולי 2025. הביקורת מצאה כי רפורמת השקיפות של בנק ישראל משנת 2022 נכשלה בהגברת התחרות : שיעור התיחור שביצעו הלקוחות בשנת 2024 עמד על 37% בלבד – נמוך יותר מהשיעור שהיה קיים טרם הרפורמה בשנים 2015–2017 (44%). בנוסף, תחום ייעוץ המשכנתאות נותר פרוץ לחלוטין ללא הסדרה בחוק , מה שחושף את הצרכנים לשיטות שיווק אגרסיביות, חוסר אובייקטיביות וגביית שכר טרחה מופרז (במקרה קיצון חברה גבתה שכר טרחה קיצוני של 10% מגובה המשכנתא בתוספת מע"מ) .
במגזר הערבי והחרדי נרשמו כשלי שוק ייחודיים:
בחברה הערבית: קיים חוסר נגישות חריף למשכנתאות (שיעור המשכנתאות שניתנו למגזר עמד על כ-2% בלבד מתוך כלל המשכנתאות בשנים 2010–2014, בעוד שחלקם בכלל האוכלוסייה עמד על כ-21.4%). בהיעדר פתרונות אשראי מוסדרים, משקי בית נאלצים לפנות לאפיקי מימון יקרים ומסוכנים (כמו הלוואות צרכניות שוטפות או אשראי חוץ-בנקאי לא מבוקר בריביות גבוהות של 5% עד 20%) , המהווים לעיתים קרקע פורייה לצמיחת גורמים פליליים
בחברה החרדית: מודל המימון נשען על נדבך קהילתי סמוי (הלוואות גמ"ח לטווח קצר ללא ריבית אך בהחזר חודשי גבוה). אשראי זה אינו מדווח למערכת נתוני האשראי, ולפיכך המערכת הבנקאית ובנק ישראל כרגולטור נמצאים ב"שטח מת" ומתקשים לאמוד את רמת המינוף הריאלית ואת יכולת העמידות של משקי הבית.
תחבורה נקייה?
בכל הנוגע למאבק בזיהום האוויר, העלות החיצונית של זיהום אוויר מתחבורה (הכוללת נזקים לבריאות האדם, לסביבה ולחקלאות) נאמדה בשנת 2024 בכ-10.9 מיליארד שקל. הדו"ח חושף כי המעבר לרכב חשמלי נתקל בחסמים משמעותיים. נכון לאפריל 2025, ישנם כ-7,907 שקעי טעינה זמינים במרחב הציבורי , המספיקים לטעינה בו-זמנית של כ-4.9% בלבד מכלי הרכב החשמליים שנעו בכבישי ישראל.
בנוסף, טרם הוסדרה בחוק התקנת עמדות טעינה בבתים משותפים קיימים , מה שיוצר סיכון להתקנות פיראטיות ומסוכנות וסכסוכי שכנים. המבקר מצא גם כי בישראל קיימים רק שני "אזורי אוויר נקי" המגבילים תנועת רכבים מזהמים (בירושלים ובחיפה) שהוכרזו בין השנים 2018-2020 ומאז ועד לינואר 2026 לא הוקם אף אזור חדש. צי המשאיות בישראל, שחלקו בעלות החיצונית של זיהום האוויר מהתחבורה הכבישית נאמד בכ-44% (כ-3.2 מיליארד ש"ח), ממשיך להתיישן וגילו הממוצע עלה ל-9.5 שנים.
מחדל "חשבוניות ישראל": גניבות זהות ופרצות סייבר
פרק דרמטי במיוחד מוקדש למערכת הבקרה החדשה של רשות המסים, "חשבוניות ישראל", שהחלה להקצות מספרי הקצאה לחשבוניות מס ב-1.1.24 כדי להילחם בתופעת החשבוניות הפיקטיביות (המזרימה מיליארדי שקלים לארגוני פשיעה וטרור). החל מ-1.1.25 ועד 18.12.25 הופקו במערכת כ-15 מיליון חשבוניות בהיקף כספי של 763 מיליארד שקל, כאשר נדחו חשבוניות בהיקף כספי של כ-42 מיליארד שקל.
הביקורת חשפה פרצות אבטחת מידע חמורות במערכת ההזדהות של האזור האישי, המאפשרות לעבריינים לבצע גניבת זהות מוחלטת של עוסקים לגיטימיים. התוקפים הצליחו לשנות פרטי עוסקים במערכות (כמו מספרי טלפון, כתובות ופרטי מורשי הקצאה), להפיק חשבוניות פיקטיביות על שמם של אזרחים תמימים ולקבל עבורן מספרי הקצאה רשמיים, בלי שהמערכת תתריע על פעולה חריגה בזמן אמת. רשות המסים פעלה במקרים רבים רק בדיעבד, בעקבות תלונות הנישומים שזהותם נגנבה. פתרון החסימה האוטומטי של הרשות אף גלגל את נטל ההוכחה על העוסק המקורי, שנאלץ לכתת רגליו למשרדים האזוריים להזדהות פיזית מלאה לצורך ביטול החסימה ורישום הלקוח מחדש.
מחדלי אנרגיה, מיסוי ודיור: הפסדי עתק של מאות מיליוני שקלים
הדו"ח מציג שורה של מחדלים ניהוליים ועיכובים סטטוטוריים אשר הסבו נזקים כספיים ישירים לקופת המדינה ולמשק:
משק הגז ועיכובי תחנות הכוח: המבקר מזהיר כי לאור הצפי להתכלות עתודות הגז בתוך כ-25 שנים, עצמאותה האנרגטית של ישראל בייצור חשמל עלולה להיפגע בתוך כ-22 שנים בלבד. למרות הצורך המיידי בתשתיות, נכון למועד סיום הביקורת אין בישראל תשתית לאחסון גז טבעי ($0\text{ BCM}$). בנוסף, עיכובים דרמטיים של 31 ו-34 חודשים בהקמת יחידות הייצור 70 ו-80 באתר "אורות רבין" על ידי חברת החשמל, הסבו נזק משקי מהותי בסך של כ-4.6 מיליארד שקל לפחות (המורכב מעלויות דלקים חלופיים בסך מיליארד שקל, 2.8 מיליארד שקל עלויות סביבתיות וגידול בהוצאות ומימון הפרויקט) .
אי-ניצול גגות למתקנים סולאריים: מינהל הדיור הממשלתי מנהל מאות נכסים בעלי פוטנציאל לייצור חשמל סולארי, אך בפועל הותקנו מתקנים פוטו-וולטאיים על 16 גגות מבנים בלבד. עיכוב של כארבע שנים לפחות בפרסום המכרז גרם למדינה אובדן רווח כספי פוטנציאלי הנאמד בכ-248 עד 288 מיליון שקלים לארבע שנות העיכוב (כ-62 עד 72 מיליון שקל לשנה).
נזק מהזנחת נכסים ריקים: בניהול מינהל הדיור ישנם 57 נכסים העומדים ריקים תקופות ארוכות בשווי כולל של יותר מ-100 מיליון שקל, מתוכם 9 נכסים העומדים שוממים זה למעלה משלוש שנים, דבר הגורם נזק מתמשך להכנסות המדינה.
העלמות מס בשותפויות עסקיות: בשנים 2017-2023 פעלו בישראל כ-43,000 שותפויות בעלות מחזור עסקאות מצטבר של 1.535 טריליון שקל. רשות המיסים העריכה בשנת 2021 כי אובדן המס השנתי שנוצר לקופת המדינה בשל אי-דיווח של שותפים על הכנסותיהם הוא כ-340 מיליון שקל בשנה. למרות זאת, נמצא כי בניגוד לחוק, 93% מהשותפויות הפעילות לא נרשמו אצל רשם השותפויות, אשר לא נקט נגדן פעולות אכיפה.
סכום הקנס על אי-רישום שותפות לא עודכן משנת 1975 ועומד על 15 לירות לשותף ליום (פחות מאגורה אחת כיום), מה שמרוקן את החוק מכל הרתעה. חמור מכך, משנת 2019 ועד נובמבר 2025 ביצעה רשות המיסים חקירה אחת בלבד לגבי שותף שלא דיווח על הכנסות שותפות.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קרא לכלל הגופים המבוקרים לבצע בדק בית עמוק ומיידי: "תפקידה של המדינה הוא להבטיח כי משאבי הציבור, עתודות האנרגיה והכספים המנוהלים על ידי הרשות המבצעת ינוצלו בראייה ארוכת טווח, בשקיפות מלאה ועל פי חוק. הוצאת כספים ללא תקציב מאושר , גרירת רגליים בהקמת תשתיות לאומיות והתמודדות בדיעבד עם פרצות אבטחה חמורות – מסבות נזקים כלכליים וסביבתיים אדירים של מיליארדי שקלים, אשר בסופו של דבר מושתים כולם על הציבור בישראל."
