מעבר לעידן מודרני יותר של מדידת אינפלציה והשפעה על קביעת הריבית. המדיניות המוניטרית בארצות הברית התבססה על מדדי האינפלציה הרשמיים ובראשם מדד המחירים לצרכן (CPI) ומדד הוצאות הצריכה הפרטית (PCE). אולם בעולם שבו עסקאות מתבצעות בזמן אמת והמידע הדיגיטלי זמין בהיקפים חסרי תקדים, הולכת ומתחזקת ההבנה כי נתון חודשי המתפרסם בפיגור של מספר שבועות כבר אינו מספק תמונת מצב מלאה של האינפלציה במשק.
התפתחות של מדדי אינפלציה חלופיים
בשנים האחרונות התפתח דור חדש של מדדי אינפלציה בתדירות גבוהה. חלקם, כמו מודל ה-Nowcasting של הפד בקליבלנד ומודל ה־Nowcast של CEIC, נועדו לחזות את נתון ה-CPI הרשמי עוד לפני פרסומו. במקביל התפתחו מדדים חלופיים, ובראשם Truflation, שאינם מנסים לחזות את נתון ה־BLS אלא באים למדוד עצמאית את קצב עליית המחירים בזמן אמת באמצעות Big Data, מחירים מקוונים, עסקאות אשראי, מידע מחברות קמעונאות ומקורות מידע דיגיטליים נוספים.
מדד חודש יוני 2026 הפתיע כלפי מטה בצורה משמעותית
הדוגמה העדכנית ביותר לחשיבות הדיון התקבלה עם פרסום נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש יוני 2026 (14/6/2026) שהפתיע מאוד כלפי מטה. בניגוד לצפוי, המדד הכללי (Headline CPI) ירד ב-0.4% בחישוב חודשי (M/M), לאחר עלייה של 0.5% במאי – הירידה החדה ביותר מאז אפריל 2020. במונחים שנתיים (Y/Y) התמתנה האינפלציה מ-4.2% ל-3.5%. עיקר הירידה נבע מירידה של 5.7% במחירי האנרגיה, ובתוכם ירידה של 9.7% במחירי הבנזין.
גם ברכיב שבו ממוקד הפד, מדד הליבה, חלה האטה
ההפתעה לטובה לא הייתה קשורה רק לנודות במחירי הנפט, והתמונה הייתה טובה מהצפוי גם במדד הליבה (Core CPI), המנטרל את רכיבי המזון והאנרגיה.
בניגוד לצפוי, מדד הליבה לא השתנה כלל במהלך יוני (0.0% M/M), לאחר עלייה של 0.2% במאי, בעוד שקצב האינפלציה השנתי של הליבה ירד מ-2.9% ל-2.6%. במקביל, סעיף הדיור – הרכיב המשמעותי ביותר במדד – עלה ב-0.1% בלבד, שיעור העלייה החודשי המתון ביותר מאז תחילת 2021. גם מחירי ביטוחי הרכב, שירותי התקשורת, הביגוד, שירותי הבריאות והמכוניות המשומשות רשמו ירידות.
יו"ר הפד החדש מתכנן לשנות "סדרי עולם" של קביעת המדיניות המוניטרית
התפתחות זו רלוונטית כבר להחלטת ריבית הפד בסוף חודש יולי וכבר מתחילה להתחבר למהלך האסטרטגי שעליו הכריז לאחרונה יו"ר הפדרל ריזרב, קווין וורש. בעדותו בפני הקונגרס שב והציג וורש חמש קבוצות עבודה שיבחנו מחדש את אופן גיבוש המדיניות המוניטרית.
בין היתר יוקמו צוות לבחינת מקורות נתונים חדשים ומתודולוגיות מדידה, צוות שיבחן את השפעת הבינה המלאכותית על פריון, תעסוקה ואינפלציה, וכן צוות שיבחן מחדש את מסגרת יעד האינפלציה. מטרת הצוותים היא לוודא שקובעי המדיניות פועלים על בסיס מידע מדויק, עדכני ורלוונטי יותר מזה העומד כיום לרשותם.
מבט קדימה
מעבר ממדיניות המבוססת בעיקר על נתונים חודשיים למדיניות המבוססת על זרם רציף של מידע בזמן אמת. ייתכן שהשינוי החשוב ביותר אינו המעבר ממדד אינפלציה אחד לאחר, אלא המעבר ממדיניות המבוססת בעיקר על נתונים חודשיים למדיניות המבוססת על זרם רציף של מידע בזמן אמת.
ה-CPI וה-PCE צפויים להמשיך לשמש עוגן סטטיסטי חשוב, אך משקלם היחסי עשוי לפחות ככל שהפדרל ריזרב ירחיב את השימוש ב-Big Data, במודלי AI, במידע עסקי ובנתונים מסחריים המתעדכנים מדי יום. יתר על כן, מבט על תרומת ה-AI לעליית הפריון ולירידת האינפלציה לאחר שלבי ההשקעה המסיביים בתשתיות ל-AI, עשוי לסייע לפד לאמץ גישה "יונית" לגבי תוואי הריבית בהמשך, זאת בניגוד לחשש של השוק לאחרונה מגישה מאוד "ניצית".
פוטנציאל לאסימטריה של מידע וחשש לגבי היכולת של השוק להעריך נכונה את צעדי הריבית. עם זאת, עלולה להיווצר אסימטריית מידע חדשה בין הבנק המרכזי לבין השווקים. בעבר, כמעט כל המשתתפים בשוק פעלו על בסיס אותם נתוני אינפלציה ציבוריים.
בעתיד, ייתכן שהפד יקבל החלטות ריבית על בסיס מערך נתונים רחב, דינמי ולעיתים גם מסחרי, שאינו זמין לציבור באותה רמת פירוט. למעשה, לשם הוא חותר וזאת תוך כדי צמצום מוצהר במידה שיהיה מוכן לדבר על "הנטייה קדימה" של המדיניות. המשמעות היא שהקשר הישיר בין פרסום הנתונים הרשמיים לבין ציפיות הריבית עלול להיחלש.
שינוי משמעותי לשווקים
מבחינת השווקים, מדובר בשינוי בעל פוטנציאל משמעותי. יכולתם של אנליסטים ומשקיעים לחזות את תוואי הריבית באמצעות מעקב אחר הפרסומים הרשמיים בלבד עלולה להיפגע. התנודתיות סביב החלטות הפד עשויה אף לגדול, משום שחלק ממערך המידע שעליו יתבססו ההחלטות יהיה זמין רק לבנק המרכזי.
במילים אחרות, ייתכן שהמהפכה הגדולה אינה מעבר ל-AI או ל-Big Data כשלעצמם, אלא שינוי כללי המשחק של המדיניות המוניטרית: מעבר ממערכת שבה כולם מנתחים את אותם הנתונים, למערכת שבה היתרון טמון גם בגישה למידע עצמו.
זהו שינוי שעשוי להשפיע לא רק על הריבית, אלא גם על אופן תמחורם של אג"ח, מניות, מטבעות ונכסים פיננסיים בכלל. על מנת להמשיך ולהישאר תחרותיים לנוכח מצב שכזה, הסקטור הפרטי ושחקני השוק יצטרכו לפתח מכלול של אמצעי מדידה חלופיים, שידעו להעריך במידה טובה את בסיס הנתונים העתידי בעליו יתבסס הפד.
