טוקנים של בינה מלאכותית, שעד לאחרונה היו מוכרים בעיקר לאנשי טכנולוגיה ומפתחים, הופכים במהירות לחלק בלתי נפרד מתרבות הצריכה היומיומית בסין. בנקים, בתי קפה וחברות תקשורת מציעים כיום טוקנים חינמיים כהטבות הצטרפות, וענקיות המסחר מוכרות אותם במודל הדומה לחבילות גלישה בסלולר.
טוקן הוא יחידת המחשוב הבסיסית שבה משתמש מודל שפה כדי לעבד טקסט. כאשר משתמש שואל שאלה או מעביר הנחיה, המילים מפורקות ליחידות קטנות והמודל מעבד אותן כדי להחזיר תשובה. הגורם הכלכלי מאחורי התופעה הוא זינוק אדיר בצריכה לצד צניחת מחירים דרסטית.

באמצע שנת 2026 עמדה צריכת הטוקנים היומית בסין על 500 טריליון, קפיצה נחשונית לעומת 100 מיליארד בלבד בתחילת 2024. במקביל, מודלים סיניים בקוד פתוח זולים כיום ב-60% עד 90% בהשוואה למתחרים מארצות הברית, מה שמאפשר לעסקים להשתמש בהם ככלי שיווקי יצירתי.
עוד באותו הנושא
איך מחלקים כוח מחשוב ברחוב?
חברות הבינה המלאכותית חוברות לבנקים הגדולים ומציעות הטבות ייחודיות. חברת Moonshot AI השיקה כרטיס אשראי בשיתוף אמריקן אקספרס והבנק החקלאי של סין, המעניק טוקנים של המודל Kimi ומכסות תכנות על כל רכישה. בנקים נוספים, כמו China Merchants Bank, מציעים ללקוחות חדשים הטבות של עד 1.8 מיליארד טוקנים.
הבית הלבן מאשים: חברת Moonshot השיגה גישה לא חוקית לשבבי אנבידיה
במקביל, חברת China Telecom מציעה חבילות שירות החל מ-9.9 יואן (כ-1.40 דולר) ל-10 מיליון טוקנים בחודש, ומאפשרת מנויים ל-142 מודלים שונים. אפילו עסקים קטנים משתמשים בכוח מחשוב כדי למשוך לקוחות, כמו בר בבייג'ינג המעניק לרוכשי משקאות גישה חופשית למודל DeepSeek V4 Flash המורץ על גבי תחנת עבודה של Nvidia.
שוק אפור ומדד חדש להערכת אשראי
בפלטפורמת יד השנייה Xianyu של עליבאבא, מוכרים פרטיים מציעים גישה זולה למודלים מתקדמים. המוכרים קונים חבילות גדולות או מנצלים הטבות מוזלות, ומפרקים אותן לכרטיסים יומיים או מנויים מוזלים המיועדים לסטודנטים ולמפתחים עצמאיים. בנוסף, בעיר גואנגג'ואו השיקו הבנקים מוצר פיננסי חדש בשם "הלוואת טוקנים".
חברות הזנק בתחום הבינה המלאכותית מתקשות לעיתים לקבל הלוואות כיוון שאין להן נכסים פיזיים. הבנקים בוחנים את קצב ייצור וצריכת הטוקנים של הסטארט-אפ כדי להעריך את היקף הפעילות והחוסן הכלכלי שלו, ומשתמשים בנתון זה כמדד למתן אשראי.

פו ג'או, אנליסט מבייג'ינג ומייסד הניוזלטר Hello China Tech, מסביר כי מדובר בניסוי המונע מצד ההיצע. לדבריו, רוב המשתמשים הרגילים פוגשים בינה מלאכותית דרך אפליקציה בלי לראות את יתרת הטוקנים שלהם, אך הניסיון להכניס את יחידות המחשוב למסחר היומיומי מייצג גישה ייחודית של סין למסחור הטכנולוגיה.