היום (שלישי), בג"ץ קיים דיון בהרכב של חמישה שופטים בנוגע להדחת הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן. טרם ניתנה החלטה בעניין.
הדיון, עסק בבקשת היועמ"שית לבטל את פסק הדין הקודם של בג"ץ, ובכך למנוע את כינוס ועדת המינויים שבנציבות המדינה כפי שדורש השר ברקת, בהתאם לחוק.
שר הכלכלה והתעשייה ח"כ ניר ברקת, השתתף בדיון וכן נאם מול הרכב השופטים. שר הכלכלה, ניר ברקת מסר כי "מתחילת כהונתי, בתחילת 2023, חזיתי בפערים בין תפקודי המשרד והיכן הפערים – ואני מכריז כי יש פער בתפקוד של רשות התחרות". השר הדגיש כי מטרתו המרכזית היא "לחזק את הרשות לתחרות" וטען בתוקף כי "הממונה על הרשות אינה ממלאת את תפקידה נאמנה".
עוד באותו הנושא
בג"ץ בדילמה: האם לפתוח לשר ברקת את הדרך להדחת הממונה על התחרות?
השר הסביר כי הסמכויות בעניין הרשות אינן תחתיו, והדגיש כי אינו "קורא תיגר על התפקיד ועל הסמכות". השר סיכם כי על כן החליט להוביל מהלך לשינוי פנימי שכן "אין לי אמון במי שמובילה את המערכת, שכן ההשפעה הציבורית והנזק מתמשכים".
השר סיפר כי בחודש מאי, השר ברקת כבר שוחח עם הממונה על הרשות "על מנת למנוע את התפתחות הבעיה לכדי כך".
השר העלה שאלה בפני חבר השופטים "ממה החשש של הייעוץ המשפטי לממשלה לעשות דיון ענייני בוועדה בנושא – שכן זהו התפקיד של הוועדה, ולקבל החלטה מושכלת לאחר שמיעת הצדדים בעניין".

הממונה על רשות התחרות, עו"ד מיכל כהן, התייחסה לדברי השר, והדגישה כי "הסמכויות של הממונה על רשות התחרות הן דרמטיות על כלל הגורמים העסקיים במשק, וכן גורמים גדולים במשק כפופים לאישור של הממונה לביצוע עסקאות מיזוג בסכומים גדולים ביותר".
כהן הכריזה כי אין לה "שום מחלקות על מדיניות מול השר ברקת, וכי הדבר הובהר לשר בכל הזדמנות". בנוסף, כהן הדגישה כי היא "מעולם לא ביצעה מעשה שפגע באמונו של השר, מעולם לא אמרתי דבר שקר ולא הסתרתי דבר – כל דבר נענה תמיד בשקיפות מלאה ועובדות".

כזכור, בתחילת שנת 2024, השר פנה לנציב שירות המדינה בבקשה לכנס את ועדת המינויים לצורך דיון בבקשת השר להדחת הממונה על התחרות. זאת לאור שהשר גילה חוסר אמון חריף בממונה, תוך חוסר שביעות רצון של השר ברקת מתפקודה ומהיעדר פעולתה בתחומי אחריותה. אולם, הייעוץ המשפטי לממשלה סירב לכנס את ועדת המינויים כדי לדון בהדחה.
בעקבות עתירה שהוגשה בשנת 2024, בג"ץ קיבל את עמדת השר ברקת והעותרים מארגון לביא, בפסק דין מנומק, וקבע כי חובה לכנס את הוועדה בהקדם.
בקשה חריגה, היועמ"שית ביקשה בחודש יולי אשתקד, דיון נוסף בהרכב מורחב במטרה להפוך את פסק הדין שקיבל וגיבה את דרישת השר ברקת והארגון הציבורי, "לביא".