Advertisement Placeholder

האם הפסיקה התקדימית של בג"ץ מעמידה בסכנה את שוק הקריפטו?

בית המשפט העליון קבע כי משטרת ישראל יכולה לפעול גם אל מול חברות זרות לצורך הקפאת נכסי קריפטו • ההחלטה באה במסגרת המאמצים למגר את "העוקץ הרוסי" • כבוד השופט אלכס שטיין: "מטבעות קריפטוגרפיים מהווים חלק מהמסחר הכלכלי הממוחשב"
הביטקוין | אילוסטרציה: שאטרסטוק

הביטקוין | אילוסטרציה: שאטרסטוק

העוקץ הרוסי הוא תופעה פלילית חמורה שכבר פגעה במאות קשישים דוברי רוסית. בצל המאמצים להכריתה, ניתנה ביום שלישי שעבר (19.05.26) פסיקה שהדהימה את עולם הקריפטו.

בית המשפט העליון קיבל את ערר הפרקליטות וקבע כי יש למשטרת ישראל את הכוח לפעול גם אל מול חברות זרות המנהלות ארנקים דיגיטליים, לצורך הקפאת נכסי קריפטו שחשודים כקשורים לעבירות פליליות, וזאת במסגרת שיתוף פעולה וולונטרי ובהתאם לסמכויותיה לפי דין.

השופט אלכס שטין בבית משפט העליון | צילום Sindel/Flash90

במסגרת התופעה, שזכתה לכינוי ה"עוקץ הרוסי", יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר מקבלים רצף טלפונים מנוכלים שמתחזים לטכנאי חברות סלולר, קציני משטרה, נציגי בנק או בני משפחה (באמצעות טכנולוגיות AI). אלו מדברים ברוסית, וכך הם מצליחים להונות את הקורבנות ולקבל מהם את פרטי החשבון הבנקאי ואת כרטיס האשראי שלהם.

לפי החשד, כספי ההונאה הועברו בין ארנקים דיגיטליים שונים והתנקזו לארנק קריפטו שבו הוחזקו מטבעות בשווי של למעלה מ-10 מיליון דולר. והמשטרה ביקשה מחברת Tether, שבו התנהלה הפעילות הפיננסית, להקפיא את הארנק הרלוונטי.

תשלום בארנק דיגיטלי | צילום: שאטרסטוק
תשלום בארנק דיגיטלי | צילום: שאטרסטוק

הפרקליטות, באמצעות עוה״ד שרית משגב טענה, בפני בית המשפט העליון, כי החלטת בית המשפט המחוזי, שביטלה את צו הקפאת הארנק הדיגיטלי, עלולה לפגוע באופן ממשי ביכולתן של רשויות האכיפה להתמודד עם עבירות הלבנת הון, הונאות מקוונות ומימון טרור המתבצעים באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים, וכן לסכל פעולות שנדרשו לצורך מניעת הברחת הכספים.

בנוסף, ישנו חשש ממשי שאם תתקבל עמדת בית המשפט המחוזי, שהמשטרה לא יכולה לבקש מחברות בינלאומיות להקפיא ואף להחרים ארנקים דיגיטליים, עלולה להיווצר ״עיר מקלט דיגיטלית״ לעבריינים ולגורמי טרור.

בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי פעולת המשטרה נעשתה בסמכות, וכי המשטרה רשאית לפנות לחברות זרות לצורך קבלת סיוע וולונטרי בהקפאת נכסים דיגיטליים החשודים כקשורים לעבירות פליליות.

"העוקץ הרוסי מופנה כלפי קשישים דוברי רוסית, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

במהלך דיון בעניין בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת, נמסרו הפרטים הבאים על ידי משטרת ישראל: מתחילת 2025 נפתחו מעל ל-2,220 תיקי מרמה והונאה בהם הקורבן היה קשיש שמוצאו ממדינות חבר העמים, כאשר בשנת 2020 נפתחו 383 תיקים בלבד.

העלייה התלולה במקרים מביאה איתה צורך דחוף להילחם בכל הדרכים האפשריות. במשרד התקשורת פעלו כבר לפני כשנה לחסום מספרי טלפון המשמשים להונאות אלו, כך לפי לילך ויינשטוק, משנה למנכ"ל משרד התקשורת: "יש מספר תהליכים שהמשרד הוביל כדי למנוע אפשרויות של תרגילי עוקץ. הכנסנו שירות חדש שמזהה את המשתמשים כדי למנוע גניבת זהויות".

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות