בפוסט שפורסם לאחרונה ברשתות החברתיות, תיאר אדם כיצד נגנבו ממנו מטבעות קריפטוגרפיים ותהה אם יש טעם להגיש תלונה במשטרה, וכן אם ניתן לקזז את ההפסד שנגרם לו מול רשות המסים. השאלות הללו אינן תיאורטיות בלבד. עם העלייה המתמדת בשווי שוק המטבעות הדיגיטליים וכניסתם של משקיעים חדשים, תופעת גניבת הקריפטו הולכת וגוברת, ומעלה את הצורך בהבנת האמצעים הנכונים לרכישה, אחזקה ואבטחה של נכסים מסוג זה.
רכישת מטבעות קריפטוגרפיים יכולה להתבצע בדרכים שונות, כאשר הנפוצה ביותר היא באמצעות בורסות מסחר מקוונות מוכרות ורגולטוריות דוגמת Binance, Coinbase ו-Kraken. גם בישראל ניתן לפעול דרך פלטפורמות מאושרות, אך לצד הבורסות הרשמיות ישנם גם חלפנים פרטיים, שאינם כפופים לאותם כללי פיקוח, ולכן פעולתם עלולה להיות מסוכנת יותר. לאחר הרכישה, המטבעות נשמרים בארנק דיגיטלי, שיכול להיות ארנק "חם", כלומר כזה שמחובר לאינטרנט ונגיש יותר לפעולות שוטפות אך גם חשוף יותר לפריצות, או ארנק "קר", שמנותק מהרשת ומאוחסן באופן פיזי או באחסון מוצפן – דבר שמקנה לו רמת אבטחה גבוהה בהרבה.
עם העלייה בפופולריות של המטבעות הקריפטוגרפיים, הפכו גם שיטות הגניבה וההונאה למתוחכמות יותר. נוכלים עושים שימוש בשכנוע פסיכולוגי, טכניקות של פישינג, זיופי אתרים, ניצול תמימות משקיעים והתחזות לגורמי סמכות או השקעה לגיטימיים. במקרים מסוימים, הקורבנות מתפתים להעביר את מפתחות הגישה לארנק הדיגיטלי מתוך אמונה שהם משקיעים בהנפקת מטבע חדש או בפרויקט רווחי, אך מיד לאחר ההעברה, המטבעות נעלמים לכתובת אנונימית שלא ניתן להתחקות אחריה. קיימים גם מקרים שבהם נשלחים למשתמשים קישורים לאתרים מזויפים שמדמים אתרי מסחר מוכרים, ודרכם נגנבים פרטי ההתחברות או המפתחות הפרטיים. במידה והמפתח הפרטי נחשף, ניתן להעביר את המטבעות מיד לארנק אחר – פעולה בלתי הפיכה מבחינה טכנולוגית. גם אם נדמה שמדובר בעולם וירטואלי בלבד, היו מקרים נדירים בהם התבצעה פריצה פיזית לבית, ובמהלכה נגנבו אמצעי אחסון פיזיים של ארנקי קריפטו וסיסמאות גישה.
למרות הפיתוי להרוויח תשואה מהירה, חשוב לזכור שהשקעות מהירות ולא מבוקרות טומנות בחובן סיכון ממשי. השקעה דרך בורסות מוסדרות ובעלות רגולציה מאפשרת גם להפקיד רווחים באופן חוקי בחשבון הבנק, אם כי לעיתים הבנקים עשויים להערים קשיים על קבלת הכספים, במיוחד אם לא ניתן להוכיח את מקור ההכנסה בצורה ברורה או אם הכספים לא דווחו כחוק. כמו כן, חשוב להבין את ההבדל הקרדינלי בין העברה בנקאית רגילה, שמלווה בתיעוד ברור ובאישור מהבנק, לבין מסירת מפתחות פרטיים לארנק דיגיטלי – צעד שעלול לאפשר לגורם זר לקחת שליטה מלאה על המטבעות ולהעלימם ללא כל דרך חזרה.
למשקיעים חדשים וותיקים כאחד מומלץ להחזיק את המטבעות בארנק קר, ולהימנע ככל הניתן מהעברת מפתחות גישה לגורמים חיצוניים. יש לנהוג משנה זהירות, לא לשתף את פרטי הארנק גם לא עם אנשים מוכרים, ולהפעיל אמצעי זיהוי ואבטחה מתקדמים כמו אימות דו-שלבי ואף תלת-שלבי.
האם יש טעם לפנות למשטרה במקרה של גניבת קריפטו? תלונה כזו בהחלט אפשרית, אך הצלחתה תלויה בעיקר ביכולת לזהות את מבצע העבירה ולשייך לו את הארנק שאליו נגנבו המטבעות. אם מדובר בגניבה שבוצעה על ידי גורם אלמוני מחוץ לישראל, לרוב הסיכוי להשיב את הכסף נמוך מאוד. מעבר לכך, חשוב לזכור כי הגשת תלונה עלולה לפתוח פתח לחשיפה בפני רשויות המס, בעיקר אם ההחזקה במטבעות או הרווחים מהם לא דווחו כנדרש. המשמעות היא שקורבן של גניבה עלול למצוא את עצמו, בנוסף לנזק הכלכלי שנגרם לו, גם תחת בדיקה מצד הרשויות.
כמו בכל השקעה משמעותית, מומלץ לחתום מראש על חוזה ברור ומסודר הכולל את תנאי ההשקעה, מנגנוני ההגנה, והסכמות לגבי אחריות במקרה של תקלה או הונאה. הסכם כזה יכול לשמש בעתיד כבסיס לתביעה אזרחית, במיוחד כאשר מדובר בשותפות או בהשקעה משותפת בפרויקט קריפטו.
באשר לשאלה אם ניתן לקזז את ההפסד במס הכנסה, הרי שהמצב המשפטי בנושא זה עדיין לא הוסדר באופן חד-משמעי. נכון להיום, אין הוראה רשמית המאפשרת קיזוז מפורש של הפסד שנגרם מגניבת מטבעות קריפטוגרפיים, אך ניתן להגיש בקשה פרטנית לקיזוז כזה. לשם כך יש להוכיח את עצם הגניבה, באמצעות תצהיר חתום על ידי עורך דין, תלונה במשטרה, ולעיתים גם אישורים או חוות דעת של גורמים מקצועיים או טכנולוגיים המעידים על המקרה. מאחר שמדובר בתחום שאינו מפוקח בצורה עקבית, מומלץ להיעזר ברואה חשבון המתמחה במיסוי קריפטו, שידע להגיש בקשה מסודרת ולהתמודד עם שאלות ודרישות מצד פקיד השומה.
לסיכום, עולם הקריפטו מציע הזדמנויות השקעה לא מבוטלות, אך הוא מלווה גם בסיכונים משמעותיים שהמשקיע נדרש להבין ולקחת בחשבון. שמירה על כללי אבטחה בסיסיים, הימנעות מהבטחות לרווחים מהירים, ופעולה שקולה בעת קרות מקרה גניבה – בין אם באמצעות פנייה לרשויות החוק ובין אם בניסיון למזער נזק מול רשות המסים – הם המפתח להתנהלות נכונה. כל עוד התחום פרוץ חלקית ומוסדר באופן חלקי בלבד, החובה להגן על הנכסים מונחת בראש ובראשונה על כתפי המשקיע עצמו.
הכותב הוא שותף במשרד כהן-שמש, המתמחה בחדלות פירעון וליטיגציה מסחרית
