הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים חדשים מתוך הסקר החברתי לשנת 2025, עם נתונים מפתיעים על תפקוד מערכת הבריאות בישראל.
ממצאי הסקר מראים כי 15% מבני 20 ומעלה אושפזו בבתי חולים כלליים בשנה האחרונה, ו-23% נוספים ליוו בן משפחה מדרגה ראשונה. מתוך קבוצה זו, הרוב המוחלט מדווח על חוויה חיובית: 81% היו מרוצים מהטיפול הרפואי ו-85% הביעו שביעות רצון מהיחס של אנשי הצוות הרפואי.
נתון מעניין מראה כי שביעות הרצון מהיחס גבוהה במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית, שם היא עומדת על 89% לעומת 84% באוכלוסייה היהודית. יחד עם זאת, התנאים הפיזיים בבתי החולים, הכוללים את האוכל, הניקיון ומספר האנשים בחדר, זוכים לפחות אהדה, כאשר רק 73% מהמשיבים היו מרוצים מהם.
בחדרי המיון נרשם השיפור המרשים ביותר בהשוואה לסקר שנערך בשנת 2015. אחוז המרוצים מהיחס במיון עלה מ-69% ל-75%, והשביעות הרצון מהתנאים הפיזיים זינקה מ-59% ל-67%. למרות השיפור, חדרי המיון עדיין מהווים מוקד לחיכוך, בעיקר סביב זמני ההמתנה הממושכים.
"מחסור ברדיולוגים – מוביל לעיכוב באבחונים ולתורים ארוכים. משרד הבריאות והאוצר חייבים להתעורר: לתקצב, לעודד, ולשווק את התחום. אחרת כל מערכת הבריאות נפגעת" | מיקי קופל, מיסד ומנכ"ל Mediwho#כללי_המשחק pic.twitter.com/PaaNc6ePxq
— ערוץ 10 – ערוץ הכלכלה של ישראל (@tv10israel) November 18, 2025
שלושה מתוך חמישה מבקרים במיון דיווחו כי משך ההמתנה הפריע להם. הבעיה חמורה במיוחד במחוז חיפה, שם 69% התלוננו על זמני ההמתנה, לעומת 52% בלבד במחוז ירושלים.
בכל הנוגע לרפואת הקהילה, רופאי המשפחה ממשיכים ליהנות מאמון ומשביעות רצון פנומנליים. 96% מהמבקרים אצל רופא משפחה היו מרוצים מהיחס, ו-98% הרגישו שהצוות הרפואי התייחס אליהם בכבוד.
גם הטיפול המקצועי בקהילה זוכה להערכה גבוהה של 92% שביעות רצון, אך כאן עולה בעיה מרכזית של זמינות תורים. רק 37% מהפונים לרופא מקצועי הצליחו לקבוע תור בתוך שבועיים, בעוד שקרוב לעשרה אחוזים נאלצו להמתין יותר משלושה חודשים. זמני ההמתנה הארוכים ביותר נרשמו אצל רופאים גסטרולוגים ורופאים פנימיים.
הקושי לקבל תור בזמן סביר במערכת הציבורית הוא ככל הנראה המניע המרכזי לפנייה לרפואה הפרטית: קרוב לחמישית מהציבור נעזרו בשירותי בריאות פרטיים בשנה האחרונה, כאשר 38% מהם ציינו כי הסיבה העיקרית לכך הייתה הקדמת התור.
השימוש ברפואה פרטית נפוץ יותר בקרב נשים, באוכלוסייה היהודית ובקרב בעלי הכנסה גבוהה. תושבי תל אביב מובילים בנתון זה עם 27% שימוש ברפואה פרטית, לעומת 12% בלבד בקרב תושבי ירושלים.
במבט כללי על המערכת, 77% מהישראלים תופסים את תפקוד מערכת הבריאות כטוב או טוב מאוד. מדובר בעלייה משמעותית לעומת שנת 2015, אז רק 15% הגדירו את התפקוד כטוב מאוד, בהשוואה ל-23% כיום. בנוסף, 65% מהציבור מאמינים כי במקרה של מחלה קשה המערכת תספק להם את הטיפול הטוב והמועיל ביותר.
לצד האופטימיות, הסקר מציף גם אתגרים חברתיים ומערכתיים. 12% מהציבור הבוגר מדווחים על קושי בקבלת שירותים רפואיים בשל בעיות שפה, נתון שמטפס ל-22% בקרב נשים ערביות. כמו כן, 14% מהתושבים מתקשים למצוא מידע ברור על הזכויות המגיעות להם במערכת הבריאות.
בעיה נוספת היא פערי הזמינות בפריפריה: בעוד שבמחוז תל אביב 83% מדווחים על שירותי רפואה דחופה זמינים באזור מגוריהם, בצפון ובאזור יהודה והשומרון קרוב לשליש מהתושבים מעידים כי שירותים כאלה פשוט אינם קיימים עבורם.
תגובת משרד הבריאות: אמון הציבור הוא הנכס המשמעותי ביותר של מערכת הבריאות.
בהמשך לפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהם עולה כי מערכת הבריאות זוכה לרמת האמון הגבוהה ביותר מבין כלל המוסדות הציבוריים בישראל, וכי הציבור ממשיך להביע אמון גבוה במערכת הבריאות ובאנשיה, משרד הבריאות רואה באמון הציבור את הנכס המשמעותי של מערכת הבריאות הציבורית.
האמון שהציבור מעניק למערכת הבריאות אינו מובן מאליו. הוא נבנה לאורך שנים של עשייה מקצועית, אחריות, מסירות ואנושיות של עובדות ועובדי מערכת הבריאות, וביתר שאת בתקופה שבה מדינת ישראל התמודדה עם רצף חסר תקדים של אתגרי בריאות וחירום.
משרד הבריאות רואה בממצאי הלמ”ס ביטוי למחויבותם של כלל אנשי מערכת הבריאות- בבתי החולים, בקופות החולים, בטיפות החלב, בשירותי בריאות הציבור, במרכזי החוסן, במעבדות, במרכז הלאומי לרפואה משפטית ובמטה המשרד, הפועלים מדי יום למען בריאותם של אזרחי ישראל.
המשרד ימשיך לפעול לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, לשיפור השירות, לקיצור זמני ההמתנה, להרחבת הנגישות ולצמצום פערים, מתוך תפיסה שמערכת בריאות חזקה היא מערכת שלומדת, משתפרת ומקשיבה לציבור באופן מתמיד.
מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: “אמון הציבור הוא הנכס המשמעותי של מערכת הבריאות. הוא אינו נבנה בהודעות או בסיסמאות, אלא בכל מפגש בין מטופל לבין רופאה, אח, פרמדיק, עובדת מעבדה, מזכירה רפואית או כל אחת ואחד מעובדי מערכת הבריאות. בכל רגע שבו אדם יודע שיש מי שנמצא שם עבורו".
המנכ"ל אף ביקש להוסיף: "אני מבקש להודות לעובדות ולעובדי מערכת הבריאות, שבשגרה ובחירום ממשיכים לשרת את אזרחי ישראל במסירות, במקצועיות ובאנושיות. הנתונים הללו הם בראש ובראשונה הכרה בעשייה שלכם. לצד הגאווה, האמון הזה מחייב אותנו להמשיך להשתפר, להקשיב לציבור ולהמשיך לחזק את מערכת הבריאות הציבורית למען כל אזרחי ישראל".
