עד לא מזמן, מעטים מחוץ לגבולות סין שמעו את השם CXMT. כעת, רשת בלומברג מפרסמת תחקיר מקיף שבו החברה הנסתרת הזו נחשפת כמי שמזנקת אל מרכז הבמה העולמית כאחת מיצרניות המוליכים למחצה החשובות בעולם.
כדי להבין כמה זה רציני, בשבוע הבא תשיק החברה את ההנפקה הראשונית לציבור (IPO) הגדולה ביותר במדינה לשנת 2026, במסגרתה היא מבקשת לגייס סכום עתק של למעלה מ-4.3 מיליארד דולר, וזאת לאחר שהציגה צמיחה פנומנלית של פי שבעה בהכנסותיה במחצית הראשונה של השנה.
ממוסך בקליפורניה ללב תעשיית הסייבר הסינית
מאחורי נסיקתה של החברה עומד ג'ו יימינג (בתחילת שנות ה-50 לחייו), מנכ"ל השומר על פרופיל ציבורי נמוך וממעט להתראיין. יימינג הוא פיזיקאי שהתחנך באוניברסיטת צינגהואה היוקרתית, עבר לארה"ב, ואף זנח שתי תוכניות דוקטורט שונות לטובת עבודה והקמת סטארט-אפים בעמק הסיליקון.
חזונו להקמת אימפריית שבבים סינית החל כבר בשנת 2004, אז כתב למשקיע כי הגיע הזמן ששרשרת האספקה העולמית תהגר לסין. לאחר שהנפיק בהצלחה את חברת GigaDevice שייסד, עבר יימינג בשנת 2017 להקים את המפעל הראשון של CXMT בעיר חפיי – מרכז טכנולוגי במימון ממשלתי.
משחקי צללים: חברות רפאים וקודים חסויים
החברה הפכה למטרה ממוקדת עבור הממשל האמריקאי, שמנסה לחנוק את תעשיית ההייטק הסינית. הפנטגון כבר הכניס אותה לרשימה שחורה בשל קשרים עם הצבא הסיני, וממשל טראמפ מקדם חקיקה קשוחה, דוגמת חוק MATCH, אשר תאסור על סוכנויות פדרליות לרכוש ממנה רכיבים החל מסוף 2027.
אולם, CXMT פיתחה שורה של אסטרטגיות הישרדות מתוחכמות שהותירו את הפיקוח האמריקאי מאחור. כדי להגן על עצמה, החברה הסינית הקימה רשת סודית של חברות קש מקומיות (כמו ג'יקסין טוופאנג ו-Xyxtech) המטפלות בשלבים השונים של הייצור.
החברות הללו פועלות באופן חוקי אך מסתירות את פרטי הבעלות באפליקציות הרישום ובאתרים הרשמיים. אפילו בתשקיף ההנפקה הרשמי שלה, CXMT זיהתה את החברות הבנות שלה באמצעות אותיות קוד בלבד, כדי למנוע מארה"ב להטיל עליהן סנקציות ישירות.
לא מחכה: רכש משומש וציד מוחות בינלאומי
במגמה מקבילה, החברה מצאה דרך מקורית לעקוף את האיסור על יצוא מכונות הליתוגרפיה המתקדמות ביותר (EUV) לסין. CXMT פנתה לשוק היד השנייה ורכשה באסטרטגיה שקטה מכונות ליתוגרפיה משופצות בקצה הנמוך יותר (DUV) מחברת ASML ההולנדית.
באמצעות הנדסה פנימית מתקדמת ושיטות ייצור עצמאיות, החברה הצליחה למתוח את קצה היכולת של המכונות הללו ולייצר שבבי DDR5 מתקדמים בגודל 16 ננומטר – בדיוק מתחת לרף הסיכון שהגדיר הממשל האמריקאי.
הכלי של OpenAI נסגר: המתחרה הסינית מנצלת את ההזדמנות ומגייסת מיליארדים
ציידי ראשים מטעם החברה מציעים חבילות שכר כפולות למהנדסים בכירים מארה"ב, טייוואן ויפן. מכיוון שטייוואן אסרה על גיוס עובדים לחברות סיניות, החברה מקימה חברות קש במדינות שלישיות בעולם, דרכן היא מגייסת מאות עובדים ומטיסה אותם בחשאי לעבודה במפעליה.
בתוך סין עצמה, החברה משתמשת בענקיות המקומיות כמו עליבאבא, באידו ובייטדאנס (הבעלים של טיקטוק) כבסיס ניסויים ענק, הרוכשות את שבבי הזיכרון ומאפשרות לה לשפר את המהירות והאמינות של הרכיבים ישירות בתוך השוק המוגן.
המנצחת הגדולה של המלחמה הקרה הטכנולוגית?
התנופה של החברה נפיצה והיא הפכה לרווחית בצורה יוצאת דופן בזכות הזינוק העולמי במחירי השבבים מאז 2025. בשנה החולפת רשמה החברה זינוק של פי 2.6 במכירות, שהסתכמו בלמעלה מ-61 מיליארד יואן (כ-9 מיליארד דולר).
החברה פועלת ב"מהירות סינית" ומעסיקה כבר קרוב ל-20,000 עובדים. כעת היא שואפת להגדיל את התפוקה שלה ליותר מ-300,000 לוחות שבבים בחודש, במטרה לשבור את מונופול השוק של סמסונג, SK Hynix ומיקרון.
במצב שבו ארה"ב חסמה את מיקרון האמריקאית בסין, ובייג'ינג זקוקה לריבונות טכנולוגית מוחלטת בבינה מלאכותית, ל-CXMT יש את כל התנאים, המיליארדים והגיבוי הממשלתי כדי להפוך למנצחת הגדולה של המערכה.
