משתמשי הרשתות החברתיות שמרגישים בשנה האחרונה מוצפים בטקסטים שנראים כאילו שוכפלו מאותו פס ייצור של ChatGPT, מקבלים כעת אישוש מדעי ומדאיג לתחושות שלהם.
דוח חדש ומדובר של חברת ניתוח תוכן ה-AI המובילה Pangram Labs, שזכה לתהודה נרחבת בקהילת הטכנולוגיה העולמית, חושף תמונת מצב עגומה במיוחד לגבי איכות התוכן ברשתות העסקיות והחברתיות. המחקר מצביע על כך שהפיד של כולנו הולך ומתמלא במה שמכונה בתעשייה "AI Slop" – תוכן זבל ג'נרטיבי באיכות נמוכה שמיוצר באופן אוטומטי ומנופח.
המאבק על הקול האנושי בעידן ה-AI: כך נוצרים פוסטים שמנצחים את האלגוריתם
הנתון הדרמטי ביותר במחקר מתייחס לרשת החברתית העסקית לינקדאין (LinkedIn), אשר הוגדרה כ"ביצה" מוחלטת של תכנים מבוססי AI.
על פי ממצאי החברה, שפיתחה כלי ניטור מתקדמים המזהים מאפייני כתיבה ודפוסי ניסוח הייחודיים למודלים מובילים, הניסיונות של משתמשים לייצר "פרסונה מקצועית" אוטומטית הובילו לכך שלינקדאין מובילה בפער עצום באחוז הפוסטים הלא-אנושיים בפיד שלה.
מנגד, נקודת האור המפתיעה והמעודדת ביותר בדוח מגיעה דווקא מכיוונה של פלטפורמת הניוזלטרים והבלוגים סאבסטאק (Substack). הרשת הזו נמצאה כבעלת אחוז התוכן הג'נרטיבי הנמוך ביותר משמעותית משאר הפלטפורמות, נתון המעיד על כך שקוראים וכותבים במודלים המבוססים על דמי מנוי ותשלום ישיר עדיין מחפשים ומספקים ערך אנושי אותנטי, מעמיק ואיכותי.
ההצפה של הפידים החברתיים בתוכן רובוטי, משוכפל וגנרי מעוררת כעת דאגה עמוקה בקרב מומחי מדיה, מפרסמים ומשקיעים בשוק ההון.
החשש המרכזי בעמק הסיליקון הוא שתופעת ה"טראש" הווירטואלי תביא במהרה לירידה חדה במעורבות הגולשים (Engagement) ותפגע קשות במודלים העסקיים של ענקיות הטכנולוגיה, הנשענים על זמן שהייה וצפייה בפרסומות.
הבעיה המרכזית היא שככל שייצור הטקסטים הופך לקל, זול ונגיש יותר לכל דורש, המרדף אחר קשב הגולשים הופך למשימה מורכבת ויקרה מאי פעם.
היכולת של פלטפורמות חברתיות לפתח מנגנוני סינון יעילים שיזהו וידחקו תכנים משוכפלים מסתמנת כעת כאחד האתגרים הרגולטוריים, המבניים והטכנולוגיים הגדולים ביותר של תעשיית ההייטק בשנים הקרובות, כזה שעשוי לקבוע אילו חברות ישרדו את מהפכת ה-AI ויקבע את איכות חוויית המשתמש ואת שווי השוק שלהן.
