לקראת בחירות האמצע (Midterm Elections) בארה"ב (שמתקיימות בנובמבר 2026), ענקיות הטכנולוגיה פתחו במלחמת פרוקסי פוליטית חסרת תקדים.
הן עושות זאת על ידי הזרמת עשרות מיליוני דולרים לוועדות פעולה פוליטיות (Super PACs) במטרה לעצב מראש את הרכב הקונגרס הבא, כך שהמחוקקים שייבחרו יעבירו חוקים שמתאימים לאינטרסים העסקיים והפילוסופיים שלהן.
דריו אמודיי, המנכ"ל והמייסד של אנתרופיק (Anthropic) – המפתחת של הצ'אטבוט "קלוד" והמתחרה הגדולה של OpenAI – יחד עם חמישה מעובדיו, הזרימו למעלה מ-2 מיליון דולר לוועדות פוליטיות בארה"ב.
מטרתם, המפתיעה במבט ראשון, היא שממשל ארה"ב יפקח ויגביל את התחום שבו הם עצמם פועלים, מתוך תפיסה של "בטיחות AI" ומניעת אסונות טכנולוגיים.
אמודיי תרם כמיליון דולר ל-Super PAC בשם "Public First", במה שמסתמן כתרומתו הראשונה לקמפיין השנה (2026). עובדי החברה האחרים תרמו יחד כ-1.26 מיליון דולר נוספים, כך לפי נתוני ועדת הבחירות הפדרלית (FEC).
פירוש הדבר הוא שהכסף מועבר לגוף הפוליטי "Public First", שתפקידו לתמוך במועמדים פוליטיים הרצים לקונגרס האמריקאי ומבטיחים להעביר חוקים נוקשים נגד פיתוח AI לא מבוקר. זוהי אינה הפעם הראשונה ש-"Public First" מקבלת כסף מאנתרופיק, שכן בעבר היא כבר קיבלה כ-20 מיליון דולר ישירות מענקית ה-AI האמריקאית.
הגוף שמקדם את רגולציית ה-AI כבר צבר עשרות מיליוני דולרים בשיטת "כסף אפל" (Dark Money). "Public First" וסופר-פאקים הקשורים אליה דיווחו על גיוס של למעלה מ-31 מיליון דולר השנה (2026).
המונח "כסף אפל" בפוליטיקה האמריקאית מתייחס לארגונים הרשומים כעמותות ללא מטרת רווח, המאפשרים לתורמים להזרים סכומי עתק לקמפיינים פוליטיים מבלי שהציבור יידע את זהותם. קבוצת "Public First Action" (ארגון הגג של הפאק) הודיעה בשלהי יוני (2026) כי גייסה יותר מ-80 מיליון דולר בשיטה זו.
במקביל, מתפתח קרב ענקים פוליטי בין שני מחנות בסיליקון ואלי: מצד אחד, אלו שדורשים רגולציה קשוחה, כמו אנתרופיק; ומצד שני, אנשי הון סיכון ובכירים ב-OpenAI (כמו הנשיא גרג ברוקמן) שרוצים "רגולציה רכה" כדי לא לחנוק את החדשנות והפיתוח, ומממנים מועמדים שמחזיקים בעמדות דומות.
לכל צד יש טיעונים חשובים: ב-OpenAI טוענים שיש לאפשר פיתוח חופשי הנעשה בצורה שקופה, בעוד שבאנתרופיק טוענים כי הטכנולוגיה הזו מסוכנת מדי ושעל הממשלה לבחון ולאשר את המודלים בצורה קפדנית לפני שהם משוחררים לציבור – כולל בדיקות חובה וביקורות חיצוניות של הטכנולוגיה.
דוגמה ברורה למאבק בין הצדדים התרחשה מוקדם יותר השנה (2026) במדינת ניו יורק.
חבר האספה המקומית, אלכס בורס, ניסה להעביר חוק שיאפשר לתבוע חברות AI על נזקים שנגרמו ממוצריהן.
חברות ה-AI הליברליות והמתנגדות לרגולציה תרמו מיליוני דולרים נגדו (באמצעות הסופר-פאק Leading the Future), בעוד שתומכי בטיחות ה-AI הזרימו סכום עצום של כ-21 מיליון דולר כדי להגן עליו בפריימריז.
הקרב הזה בניו יורק היה רק יריית הפתיחה. כעת, שתי הקבוצות נערכות להילחם על דעת הקהל ועל תמיכתם של נציגים פוליטיים במדינות מפתח נוספות, ובראשן קולורדו וקליפורניה – שם מרוכז עיקר תעשיית ההייטק האמריקאית.
