צעדי המחאה של ההסתדרות בירושלים עולים מדרגה – ועמם גם הביקורת מצד המדינה.
הבוקר (שלישי) מחאה ההסתדרות כנגד הממשלה במסגרתו חסמה את הכניסות והחניונים של משרדי ממשלה מרכזיים בבירה, בהם מטה משרד הבריאות, משרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי.
את המהלך הוביל יו"ר מרחב ירושלים בהסתדרות, דני בונפיל. החסימה בוצעה באמצעות העמדת כלי רכב נעולים של עובדים בכניסות לחניונים ובצירים מרכזיים, מה שמנע ממאות עובדים להגיע למקום עבודתם וגרם לעומסי תנועה כבדים.
כוחות משטרה שהוזנקו למקום השיבו את הסדר על כנו.
האוצר: "פגיעה בחופש התנועה, נבחן מישור פלילי"
מדוברות משרד האוצר נמסר בתגובה כי מדובר בפעולה בלתי חוקית בעליל:
"יו"ר המרחב וראשי הוועדים מנעו את חופש התנועה של מאות עובדים ופגעו בזכותם להגיע למקום עבודתם ולקבל שכר. התנהלות מסוג זה אינה מקובלת ביחסי עבודה, ויש מקום לבחון האם הפעולה גובלת בפלילים."
תגובת ההסתדרות: "מאבק עובדים לגיטימי"
יו"ר מרחב ירושלים בהסתדרות, דני בונפיל הגיב: "המחאה שהתקיימה הבוקר בירושלים היא צעד במסגרת סכסוך עבודה פתוח, שנועד להשמיע את זעקתם של עשרות אלפי עובדים הסובלים במשך שנים מתנאי הגעה ועזיבה בלתי סבירים".
מטרת המחאה: "להעביר את מצוקת העובדים שמתמודדים מדי יום עם מצוקת חנייה חריפה שהולכת ומחמירה, בין היתר בשל צמצום מתמשך של מקומות חנייה לטובת גורמים שונים, לצד קשיים תחבורתיים משמעותיים באזורי העבודה".
"מציאות זו גובה מהם שעות ארוכות, פוגעת בשכרם בפועל, מכבידה על האיזון בין העבודה לחיים האישיים ופוגעת בתנאי העסקתם.
למרות פניות חוזרות ונשנות מצד נציגות העובדים וההסתדרות, ולמרות שמדובר בסוגיה המעסיקה את העובדים מזה שנים, המדינה טרם הציגה פתרונות מספקים או נכונות אמיתית להתמודד עם הבעיה.
מוטב היה שמשרד האוצר יקדיש את מרצו למציאת פתרונות למצוקת העובדים במקום לנסות להכפיש מאבק עובדים לגיטימי".
התקדים המשפטי: חסימת שערים – אינה חלק מזכות השביתה
הצעד שנקטה ההסתדרות עומד בסתירה ישירה להלכה הפסוקה של בתי הדין לעבודה.
בפסיקה של אלביט נגד ההסתדרות, קבע בית הדין האזורי לעבודה באופן חד-משמעי כי גם כאשר שביתה היא לגיטימית לחלוטין, אין להסתדרות או לעובדים שום זכות לחסום כניסת עובדים או כלי רכב למתחמי עבודה.
בפסק הדין בעניין אלביט הובהר כי חסימת שערים פוגעת שלא כדין בעובדים שאינם שובתים (כגון עובדים בחוזה אישי או עובדי קבלן), ובזכותו של המעסיק להמשיך ולתפעל את החברה באמצעות מי שמבקש לעבוד.
בית הדין האזורי אסר אז על ההסתדרות לחסום את השערים וקבע כי חופש השביתה אינו מעניק היתר למניעת חופש התנועה של אחרים.
כעת נותר לראות האם המדינה תפנה לבית הדין לעבודה נגד מנהיגי המחאה, על בסיס אותן הלכות משפטיות קיימות.
