ההודעה הלילית של הנשיא דונלד טראמפ ברשתות החברתיות הכניסה את שוק התרופות ללחץ כבד, לאחר שהציג מתווה מכסים אגרסיבי במיוחד שמטרתו להכריח חברות תרופות להעביר את קווי הייצור שלהן לאדמת ארצות הברית.
לפי המתווה, יצרניות תרופות גנריות ייהנו מפטור מלא ממכס במשך שנתיים החל מה-1 באוגוסט. אולם, חברות שלא מעבירות את קווי הייצור שלהן לארה"ב במהלך השנתיים הללו יספגו מכה קשה.
החל מאוגוסט 2028 יוטל מכס ייבוא של 100%, ושנה לאחר מכן, באוגוסט 2029, שיעור המכס יוכפל ויזנק ל-200%.
האיום במכסים
המכה הקשה הזו מאיימת ישירות על יצרניות התרופות הבינלאומיות הפועלות במזרח הרחוק ובאירופה, שכן מודל הרווח שלהן מבוסס על עלויות ייצור נמוכות ואינו מסוגל לספוג מכסים בהיקף כזה.
תרופות גנריות הן תרופות המכילות את אותו החומר הפעיל ואותו האפקט הרפואי כמו התרופה המקורית (של המותג), אך מיוצרות ומשווקות במחיר מוזל לאחר שתוקף הפטנט של התרופה המקורית פג.
הצעד מגיע בהמשך למכסים בגובה 100% שהטיל טראמפ באפריל על תרופות מוגנות פטנט ורכיבים פעילים, מהם הוחרגו עד כה התרופות הגנריות. מטרת המהלך, לפי הממשל, היא להחזיר את ייצור התרופות הלאומי ולהבטיח עצמאות תרופתית.
המפסידים הגדולים
הודו היא הנפגעת העיקרית מהמהלך. המדינה מספקת כמעט 50% מהתרופות הגנריות הנצרכות בארה"ב, והיצוא האמריקאי מהווה כשלש מתעשיית התרופות שלה.
בעקבות ההודעה, מדד התרופות ההודי נפל ב-0.59%, בהובלת סאן פארמה שירדה בשיעור דומה. חברות כמו גלנמארק ולופין, המחזיקות יחד בכ-65% משוק הגלולות למניעת הריון בארה"ב, עומדות בפני סיכון חסר תקדים.
חברות כמו סנדוז, טבע וויאטריס, המייצרות חלק נרחב מתרופות הגנריקה שלהן במפעלים מחוץ לארה"ב (כגון אוסטריה, קנדה והודו), יצטרכו לספוג עלויות עתק, להעלות מחירים דרמטית או לסגת מהשוק האמריקאי.
מומחים הסבירו לבלומברג כי הקמת מפעל תרופות חדש בארה"ב אורכת לפחות שלוש שנים – זמן רב יותר מתקופת החסד שהוקצבה.
המרוויחות הגדולות
מן העבר השני, קיימות מניות וחברות הזוכות להגנה מלאה ואף לצמיחה בעקבות המהלך.
בראש ובראשונה מדובר בענקיות התרופות המקוריות שחתמו על הסכמי תמחור מול הבית הלבן והתחייבו להוזיל מחירים בארה"ב, ובתמורה קיבלו פטור מלא ממכסים למשך שלוש שנים.
בין החברות המוגנות הללו בולטות אלי לילי, פייזר ונובו נורדיסק, לצד אסטרהזנקה, גלקסוסמית'קליין ונוברטיס.
בנוסף, חברות קבלניות המחזיקות תשתיות ומפעלי ייצור קיימים על אדמת ארצות הברית צפויות לראות זינוק בביקושים מצד יצרניות זרות שיחפשו פתרונות ייצור מקומיים כדי להתחמק מהמכסים, לצד חברות פארמה אמריקאיות המייצרות מלכתחילה בתוך המדינה ויהנו מהחלשת התחרות מחו"ל.
מהלך מעניין של טראמפ, יכול להשפיע על שרשראות האספקה העולמיות.
טראמפ שוב עם המכסים שלו, הפעם זה על תרופות? מחירים בישראל כבר גבוהים מספיק.
אני תוהה איך זה ישפיע על חברות ישראליות שמייצאות לארה"ב. האם מישהו בודק את זה?
ביג פארמה תמיד מוצאת דרך להעביר את העלויות לצרכן. זה לא חדש.