סוף טרגי לשערורייה שהסעירה את עולם האקדמיה והתקשורת בבריטניה בשבועות האחרונים: ג'ייסון ארדיי (41), הפרופסור הצעיר לסוציולוגיה מאוניברסיטת קיימברידג' נמצא ללא רוח חיים, בביתו בדרום לונדון ביום שישי.
הפרופסור שהתפטר החודש על רקע טענות קשות לפלגיאט בדוקטורט ובדיית חלקים נרחבים מסיפור חייו, נמצא ביום שישי בביתו. משטרת המטרופולין הוזעקה למקום על ידי שירותי האמבולנס ומסרה כי אין אינדיקציה למעורבות פלילית במותו.
ארדיי כבש את הכותרות בבריטניה בשנת 2023, כאשר מונה לפרופסור השחור הצעיר ביותר בתולדות אוניברסיטת קיימברידג'.
סיפורו נתפס כאגדה מעוררת השראה: ילד ממוצא גאני שגדל בדרום לונדון, אובחן כאוטיסט, לא ידע לדבר עד גיל 11 והתגבר על אנאלפביתיות בגיל ההתבגרות עד שהפך לחוקר מוביל.
מינויו הוצג על ידי קיימברידג' כסמל למאבק בתת-הייצוג של מרצים שחורים באקדמיה הבריטית, שבה כיהנו באותה עת כ-150 פרופסורים שחורים בלבד מתוך כ-23 אלף.
אולם בחודשים האחרונים הקערה התהפכה על פיה, בעקבות סדרת תחקירים תקשורתיים – בהובלת העיתונים "טיימס" וה"טלגרף" – שחשפו כי חלקים נרחבים מעבודת הדוקטורט שלו משנת 2015 נלקחו מילה במילה מחוקרים אחרים.
"נלכד באולם": מפגינים פרו-פלסטינים לא נתנו למיליארדר לעזוב את האוניברסיטה
בנוסף, צפו ספקות כבדים לגבי סיפוריו האישיים והישגיו, כולל טענות לגיוס 5 מיליון ליש"ט לצדקה וריצת מרתונים בתנאים פיזיים בלתי אפשריים.
לאחר שהראיות המצטברות אילצו את קיימברידג' לפתוח בחקירה רשמית, ארדיי הודיע על התפטרותו המיידית והודה בראיונות כי אוטיזם והסתמכות על חיקוי תרמו לטעויות בעבודתו.
הידיעה על מותו הכתה בהלם את האקדמיה בבריטניה. סגנית נשיא אוניברסיטת קיימברידג', דבורה פרנטיס, מסרה: "אנו עצובים מאוד לשמוע את החדשות הטרגיות הללו ושולחים תנחומים כנים למשפחתו ולחבריו". כך הובא בוול סטריט ג'ורנל.
מנגד, משפחתו של ארדיי פרסמה הצהרה כואבת שבה האשימה את התקשורת והמבקרים ברדיפה הרסנית: "ג'ייסון סבל ממסע התעללות מתמשך במשך יותר משלוש שנים מאז שקיבל את התפקיד בקיימברידג', על ידי אלו שלא בחלו בשום אמצעי כדי לערער אותו ולהרוס אותו".
מותו של ארדיי הצית מחדש דיון נוקב בציבור הבריטי. בעוד שבצידו האחד של המתרס ישנם המאשימים את התקשורת התוקפנית בציד מכשפות שיצא משליטה.
אחרים מפנים אצבע מאשימה כלפי המוסדות האקדמיים החשובים, שלטענתם נכשלו בביצוע בדיקות נאותות בסיסיות רק כדי לנכס לעצמם הישגי גיוון וגאווה מוסדית, ובכך הפקירו בסופו של דבר את ארדיי עצמו להשפלה ציבורית חסרת רחמים.
