רבים רואים בכספי החסכונות שלהם רק אפשרות אחת, הפקדה להשקעות, אך לא תמיד מודעים לאפשרות של השימוש בהם כשנדרש מימון.
אנשים עבדו, חסכו והפקידו כסף לפנסיה, לקרנות השתלמות ולמוצרי חיסכון במטרה להבטיח לעצמם ביטחון כלכלי בעתיד. החיסכון נתפס ככסף שלא נוגעים בו, כרשת ביטחון שנועדה לשנים הבאות.
בשנים האחרונות התפיסה הזו משתנה. יותר ישראלים מסתכלים על החיסכון שלהם לא רק כעל יעד עתידי, אלא גם כעל נכס פיננסי שניתן להשתמש בזמן שהם זקוקים לכסף נזיל.
ריבית בנק ישראל ירדה בשנה האחרונה ב-1%, כך הפער בין התשואה הפוטנציאלית בשוק ההון הופך את הכדאיות באי פדיון כספים ושימוש בהם כמקור מימון לכדאית יותר.
האפשרות הזו הופכת רלוונטית יותר עבור חלק מהציבור. גופים פיננסיים מאפשרים, בכפוף למדיניותם ולמאפייני המוצר, לקבל הלוואות כנגד קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון ולעיתים גם כנגד נכסים פיננסיים נוספים.
המשמעות היא שבמקום למכור נכס פיננסי כדי לממן הוצאה או השקעה חדשה, ניתן לעיתים לקבל כנגדו אשראי, להשאיר אותו מושקע ולשמור על פוטנציאל הצמיחה שלו.
לא למכור את הנכס, אלא לקבל אשראי כנגדו
מימוש נכס פיננסי עלול לעצור את המשך הצבירה שלו, ובחלק מהמקרים גם ליצור אירוע מס. הלוואה כנגד אותו נכס עשויה לאפשר לקבל נזילות מבלי להיפרד מההשקעה עצמה.
כך למשל, זוג המחזיק בקרן השתלמות נזילה עשוי להשתמש בה כבטוחה להלוואה לצורך סיוע לילד ברכישת דירה, ובמקביל להשאיר את הקרן מושקעת.
עצמאי יכול לבחון קבלת אשראי כנגד חיסכון פיננסי לצורך השקעה בעסק, במקום לממש את החיסכון. משפחה הזקוקה לנזילות בתקופה של ירידות בשווקים יכולה במקרים המתאימים להשתמש בנכס פיננסי כבטוחה ולהימנע ממימוש דווקא בעיתוי שאינו נוח.
אלא שאין מוצר אחד ואחיד של הלוואה כנגד חיסכון. תנאי האשראי שונים בין הגופים ובין המוצרים. הריבית יכולה להיות משתנה ומבוססת על ריבית הפריים בתוספת או בהפחתת מרווח, והמחיר תלוי בין היתר בסוג החיסכון, בנזילות שלו, בסכום המבוקש, בתקופת ההלוואה ובמדיניות הגוף המלווה.
גם צורת ההחזר אינה אחידה. יש הלוואות שבהן הקרן והריבית מוחזרות בתשלומים שוטפים. במקרים אחרים משלמים במהלך התקופה רק את הריבית ואת הקרן מחזירים בסוף.
קיימים גם מתווים של בלון מלא, שבהם הקרן והריבית נפרעות בתום התקופה, בהתאם לתנאי ההלוואה.
לכל מתווה משמעות תזרימית אחרת. החזר חודשי נמוך אינו בהכרח מעיד שההלוואה זולה יותר או בטוחה יותר. לעיתים המשמעות היא פשוט שחלק גדול מהחוב נדחה לעתיד.
השאלה הגדולה שמאחורי המינוף?
הפיתוי ברור. אם החיסכון ממשיך להניב תשואה וההלוואה שנלקחה כנגדו עולה פחות, נדמה שנוצר פער שמאפשר לכסף לעבוד פעמיים.
אלא שהחשבון הזה פשוט בעיקר על הנייר.
אין ריבית אחת שמאפיינת את כל ההלוואות הללו. המחיר בפועל משתנה בהתאם לגוף המממן, למוצר ולמבנה האשראי. כאשר מדובר בריבית משתנה, גם עלות ההלוואה יכולה לעלות במהלך התקופה.
יחד עם זאת, אין הבטחה כי בשנים שבהם נטלנו מימון כנגד נכס פיננסי, שהתשואה תהיה חיובית לאורך כל התקופה.
ככל שהביצועים של שוקי ההון טובים, כפי שאכן היה בשנים האחרונות עם תשואות דו ספרתיות, כך האסטרטגיה טובה. ככל שמדובר בטווחים ארוכים יותר, הסיכונים הולכים ויורדים.
לתכנן את ההלוואה נכון
נניח שמשקיע מקבל הלוואה של 100 אלף שקל כנגד נכס פיננסי ומשתמש בכסף לצורך השקעה נוספת.
קל להתמקד בשאלה האם התשואה הצפויה גבוהה מעלות המימון. אבל יש להביא בחשבון גם דמי ניהול, מס שעשוי לחול על הרווחים, אפשרות לעלייה בריבית ובעיקר את הסיכון שהתשואה בפועל תהיה שונה מאוד מהתחזית.
לא פחות חשוב הוא מבנה ההחזר. בהלוואה שבה הקרן והריבית מוחזרות מדי חודש, נדרש תזרים שוטף שמסוגל לעמוד בהחזרים.
אם במהלך התקופה משולמת רק הריבית והקרן נשארת לסוף, התשלום החודשי עשוי להיות נוח יותר, אבל הלווה צריך לדעת מראש מאין יגיע הסכום הגדול במועד הפירעון.
בהלוואת בלון מלא התחושה עשויה להיות נוחה עוד יותר, משום שעיקר ההתחייבות נדחה לסוף. דווקא כאן נדרש תכנון זהיר במיוחד של מקור הפירעון.
לכן השאלה אינה רק מה שיעור הריבית, אלא מה צפוי לקרות ביום שבו צריך להחזיר את הכסף.
הסיכון האמיתי נמצא בתזמון
נניח שההשקעה החדשה צפויה להניב תשואה לאורך עשר שנים, אבל ההלוואה צריכה להיפרע בעוד שלוש. ייתכן שהתזה הכלכלית ארוכת הטווח נכונה, אבל ביום הפירעון השווקים נמצאים דווקא בירידה.
אותו מצב עלול להתרחש אם במקביל ההכנסה המשפחתית נפגעת, העסק עובר תקופה חלשה או הריבית עולה.
כשמשתמשים בחיסכון כבטוחה להלוואה נדרש לבצע עוד בדיקות מסביב כדי לוודא שהוא לא מהווה קרן חירום.
השאלה הראשונה היא האם קיימת כרית נזילות? האם ניתן לעמוד בהחזר מבלי למכור את ההשקעה, ואם הקרן נפרעת בסוף, האם כבר היום ברור מה יהיה מקור הפירעון.
בהתאם להסכם ולתנאי הגוף המלווה, גם ירידה משמעותית בשווי הנכס המשמש כבטוחה עשויה להשפיע על תנאי האשראי. לכן חשוב להבין את מלוא ההסכם ולא להתמקד רק בריבית המוצעת.
לא כל אשראי זול הוא אשראי נכון
האפשרות לקבל הלוואה כנגד נכסים פיננסיים מרחיבה את ארגז הכלים של משקי הבית. במקרים המתאימים היא יכולה לסייע להימנע ממימוש השקעות, לממן צורך זמני, לנצל הזדמנות עסקית או לייצר גמישות פיננסית.
אבל מחיר הכסף הוא רק חלק מההחלטה. הלוואה זולה שאינה מתאימה לתזרים יכולה להיות מסוכנת.
הלוואת בלון עם תשלום שוטף נמוך עלולה להפוך לבעיה אם לא תוכנן מקור לפירעון. אשראי שנלקח כדי לבצע השקעה נוספת יכול להגדיל את הרווח בתקופה חיובית, אך גם להגדיל את ההפסד כאשר השווקים יורדים.
לכן יש הבדל מהותי בין שימוש באשראי כדי לפתור צורך זמני בנזילות לבין מינוף שמטרתו להגדיל את החשיפה להשקעות. בשני המקרים משתמשים באותו כלי, אבל רמת הסיכון שונה.
השאלה המהותית היא האם המינוף מתאים למטרה, לתזרים, לטווח הזמן וליכולת להתמודד גם עם תרחיש פחות נוח מהמתוכנן?
החיסכון שלכם יכול לעבוד ביותר ממישור אחד, אבל ככל שמשתמשים בו גם כבטוחה לחוב, האחריות לנהל את הסיכון גדלה.
הכלי שנועד לסייע להון לעבוד טוב יותר צריך בסופו של דבר לשרת את אותה מטרה שבגללה החיסכון נבנה מלכתחילה: הגדלת ההון והמקורות של המשפחה בטווח הארוך, גם כשהיא זקוקה בדרך לחלק מהכספים.
הכותב הוא מתכנן פיננסי בחברת SFP, ספיר קדוש סוכנות לביטוח בע"מ. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק פנסיוני, ייעוץ השקעות או המלצה לביצוע פעולה כלשהי, ואינו תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתוניו, במטרותיו ובצרכיו של כל אדם.
תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ השקעות
המידע המופיע באתר זה, לרבות כתבות, סקירות, ניתוחים, נתונים וכל תוכן אחר, מיועד למטרות כלליות, אינפורמטיביות ולימודיות בלבד, ואין לראות בו המלצה, חוות דעת, ייעוץ או תחליף לייעוץ השקעות אישי ו/או שיווק השקעות המותאם לצרכים הספציפיים של אדם מסוים.
המידע אינו מהווה הצעה או הזמנה לרכישה או למכירה של ניירות ערך או כל נכס פיננסי אחר. כל אדם המעוניין לבצע פעולות השקעה, חייב לבחון את המידע באופן עצמאי, תוך התחשבות במצבו הכלכלי, צרכיו האישיים ורמת הסיכון המתאימה לו.
השימוש במידע שפורסם באתר הוא על אחריות המשתמש בלבד.
המערכת והחברה המפעילה אינם אחראים לכל הפסד או נזק שייגרמו, במישרין או בעקיפין, כתוצאה משימוש במידע, הסתמכות עליו או ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך עליו.
לפני קבלת כל החלטת השקעה, יש להתייעץ עם יועץ השקעות מוסמך ובעל רישיון מתאים.
