ההכנסות בניכוי תמלוגים עלו בעיקר בזכות שני גורמים: עלייה במחיר המכירה הממוצע של הגז, בין היתר בשל הקשר בין מחירי גז הייצוא למחיר חבית נפט מסוג ברנט, וכן עלייה בכמות הגז שנמכרה בעקבות הגדלת יכולת ההפקה של מאגר תמר. כלומר, ישראמקו נהנתה גם ממחיר גבוה יותר וגם מכמות מכירות גדולה יותר.
חברת ישראמקו היא שותפות מוגבלת העוסקת בחיפוש, פיתוח והפקה של גז טבעי, נפט וקונדנסט. הנכס המרכזי שלה הוא החזקה של 28.75% במאגר תמר, לצד כ-53% מחזקת שמשון.
ברבעון השני הופקו ממאגר תמר כ-2.71 BCM גז טבעי: כ-1.71 BCM לשוק הישראלי וכ-1 BCM לייצוא. זאת לעומת 2.59 BCM ברבעון המקביל, מתוכם כ-1.7 BCM לשוק המקומי וכ-0.89 BCM לייצוא.
הייצור הכולל עלה מ-2.59 ל-2.71 BCM – עלייה של כ-4.6%, בעוד שהייצוא עלה מ-0.89 ל-1 BCM – כ-12%. הגידול בייצוא היווה חלק מרכזי מהעלייה בכמות הגז שהופקה, והוא משמעותי גם משום שמחירי גז הייצוא מושפעים מנוסחאות הקשורות למחיר הברנט.
אחד המנועים המרכזיים מאחורי תוצאות ישראמקו הוא הרחבת יכולת ההפקה של מאגר תמר. בפברואר עלתה יכולת ההפקה לכ-1.15 BCF ביום, וביוני, לאחר השלמת שדרוג המדחסים באשדוד, היא גדלה לכ-1.6 BCF ביום בתנאי תפעול מיטביים. מדובר בכושר הפקה מקסימלי ולא בהכרח בכמות המופקת בפועל, אך הגדלת הקיבולת מאפשרת לתמר למכור יותר גז בהתאם לביקוש וליכולת ההולכה.
ה-EBITDA ברבעון הסתכם בכ-97 מיליון דולר, לעומת 92 מיליון דולר ברבעון המקביל – עלייה של כ-5%. מדובר במדד לרווחיות התפעולית לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות. העלייה המתונה יותר לעומת הגידול בהכנסות נבעה, בין היתר, מעלייה בעלויות הפקת הגז והקונדנסט, שעלו מכ-13 מיליון דולר לכ-19 מיליון דולר.
העלייה בעלויות נבעה בעיקר מגידול בדמי ההולכה בעקבות העלייה בכמות הגז שיוצאה, מגידול בעבודות התפעול והתחזוקה, וכן מכך שברבעון המקביל נרשם זיכוי של כ-2 מיליון דולר מנתג"ז בעקבות הסכם פשרה – זיכוי שלא חזר השנה.
היטל ששינסקי והוצאות המימון: היטל רווחי הנפט והגז ירד לכ-29 מיליון דולר, לעומת 34 מיליון דולר ברבעון המקביל, בעיקר בשל גידול בהשקעות בפרויקט תמר, שהקטין את הרווח המחושב לצורך ההיטל. מנגד, הוצאות המימון יותר מהוכפלו לכ-15 מיליון דולר, לעומת כ-7 מיליון דולר אשתקד, בעיקר בשל עלייה בהוצאות הריבית וכן ירידה בעלויות אשראי שהוונו לנכסים.
הרווח והתזרים: הרווח הנקי עלה בכ-20% לכ-30 מיליון דולר, לעומת כ-25 מיליון דולר ברבעון המקביל. מנגד, תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ירד לכ-11 מיליון דולר, לעומת כ-55 מיליון דולר ברבעון המקביל, בעיקר בעקבות תשלום היטל של כ-24 מיליון דולר במסגרת הסכם פשרה עם מס הכנסה, וכן בשל שינויים בהון החוזר.
ההון, הדיבידנד והחוב: הון השותפות הסתכם בכ-596 מיליון דולר בסוף יוני, לעומת כ-608 מיליון דולר בסוף 2025. במחצית הראשונה של השנה חילקה השותפות כ-70 מיליון דולר כדיבידנד למחזיקי יחידות ההשתתפות, בעוד שהרווח הכולל בתקופה הסתכם בכ-58 מיליון דולר. החוב הפיננסי נטו עמד בסוף יוני על כ-398 מיליון דולר.
במקביל, ישראמקו השלימה את הרחבת מתקני תמר, שהגדילה את כושר ההפקה המקסימלי לכ-1.6 BCF ביום. פרויקט שדרוג מערכת ההולכה מחוץ לישראל נמצא בשלבי סיום, עם כ-96% מהעבודות שכבר הושלמו, והוא צפוי להסתיים במחצית השנייה של 2026 ולהרחיב את יכולות הייצוא.
במישור האסטרטגי, ישראמקו ו-Mubadala Energy, המחזיקות יחד בכ-40% ממאגר תמר, חתמו ביולי על מזכר הבנות לא מחייב לייצוא של עד 80 BCM גז ממאגר תמר למצרים. האספקה צפויה להתחיל ב-2031, כאשר ההסכם הראשוני מתייחס לתקופה עד 2038, עם אפשרות להארכה עד 2043, בכפוף לתנאים שנקבעו.
אם העסקה תושלם במלואה וכל שותפי המאגר יצטרפו, חלקה של ישראמקו בהכנסות מהכמות המקסימלית צפוי להגיע לכ-5.75 מיליארד דולר לאורך התקופה. עם זאת, מדובר בהכנסות פוטנציאליות ולא ברווח, והמזכר עדיין אינו הסכם מחייב והוא כפוף לחתימת הסכם מחייב ולהתקיימות תנאים מתלים, בהם אישורים רגולטוריים והיתר ייצוא. מחיר הגז צפוי להיקבע לפי נוסחה המבוססת על מחיר הנפט מסוג ברנט וכוללת מחיר רצפה.
ישראמקו מסכמת רבעון עם עלייה של כ-11% בהכנסות בניכוי תמלוגים לכ-119 מיליון דולר ועלייה של כ-20% ברווח הנקי לכ-30 מיליון דולר, לצד המשך הרחבת יכולת ההפקה של תמר.
מנגד, הוצאות המימון עלו והתזרים מפעילות שוטפת ירד משמעותית, בין היתר בשל תשלום במסגרת הסכם פשרה עם מס הכנסה. במקביל, פרויקט שדרוג מערכת ההולכה מחוץ לישראל כמעט הושלם, ובאופק נמצאת אפשרות לעסקת יצוא משמעותית למצרים. השותפות גם המשיכה לחלק דיבידנדים, עם כ-70 מיליון דולר שחולקו במחצית הראשונה של השנה.
