מהלך אסטרטגי וכלכלי בעל השלכות דרמטיות על המזרח התיכון יוצא לדרך: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הגיש לקונגרס הצעה רשמית להסכם שיתוף פעולה באנרגיה גרעינית אזרחית עם ערב הסעודית.
ההסכם, שיוזם משרד האנרגיה האמריקאי לתקופה של 30 שנה, יפתח את השוק הסעודי לטכנולוגיות אנרגיה מתקדמות מתוצרת ארה"ב.
במרכז הפן הכלכלי של העסקה עומדת כוונה סעודית לבנות כורי כוח מודרניים מדגם AP1000 – פרויקט תשתיות בשווי עשרות מיליארדי דולרים הצפוי להזרים חוזי עתק לחברות הענק ווסטינגהאוס (Westinghouse) וחברת קמאקו (Cameco) הקנדית, לצד גופי ניהול נכסים מובילים בוול סטריט.
לקונגרס האמריקאי עומדים כעת 90 ימי מושב רצופים לבחון את פרטי האמנה. בהיעדר התנגדות מחוקקת, ההסכם ייכנס לתוקף באופן אוטומטי בהתאם לחוק האנרגיה האטומית.
עם זאת, הממשל האמריקאי מבהיר כי קיומה של העסקה מותנה בתנאי מדיני חד-משמעי: הצטרפות רשמית של ערב הסעודית להסכמי אברהם ונורמליזציה מלאה עם ישראל.
טראמפ מכריז: הסכם הגרעין עם סעודיה – בכפוף להצטרפותה להסכמי אברהם
מנגד, בריאד משדרים מסרים מורכבים יותר, ומבהירים כי נורמליזציה לא תתרחש ללא התקדמות ממשית להקמת מדינה פלסטינית – עמדה שהתקשחה מאז פרוץ המלחמה באזור.
לצד ההזדמנויות הכלכליות האדירות לחברות האנרגיה, ההסכם מעורר גל ביקורת נוקב מצד מחוקקים דמוקרטים ומומחים בינלאומיים לאי-הפצת נשק גרעיני.
הטיעון המרכזי של המבקרים נוגע לסטייה מהסטנדרטים הנוקשים שהיו נהוגים עד כה בוושינגטון. בניגוד לעסקאות עבר, ההסכם הנוכחי אינו כולל איסור קבוע ומוחלט על העשרת אורניום או עיבוד מחדש של דלק גרעיני על אדמה סעודית, אלא מציע מחקר היתכנות בן שנתיים להקמת מתקן העשרה בהפעלה אמריקאית.
בקהילת הביטחון מזהירים כי גמישות זו מייצרת מדרון חלקלק המסכן את היציבות הציורית של האזור. אם סעודיה תשיג נגישות ליכולות עצמאיות, הדבר עלול להוביל למרוץ חימוש אזורי.
זאת בייחוד לאור הצהרות סעודיות בעבר כי יפעלו להשיג נשק גרעיני אם איראן תגיע ליכולת כזו. עבור ישראל והסוחרים בשווקים הפיננסיים, ההתפתחות הזו מציבה שילוב נפיץ בין פוטנציאל לשינוי ארכיטקטורת המסחר במזרח התיכון לבין עליה חדה ברמת הסיכון הגיאופוליטי.
