בנק ישראל עומד בפני החלטת ריבית מורכבת שעתידה להתקבל מחר (שלישי). לאחר שתי הפחתות רצופות במאי וביולי, שהורידו את הריבית ל-3.5%, בשווקים מעריכים בעיקר כי הריבית תיוותר ללא שינוי, אך האפשרות להפחתה נוספת של 0.25 נקודת אחוז, לרמה של 3.25%, עדיין עומדת על הפרק.
מצד אחד יש תנאים שמאפשרים להמשיך בהורדות, ומצד שני יש סיבות שבנק ישראל עשוי להעדיף להמתין ולבחון את השפעת ההפחתות שכבר בוצעו.
אחד הטיעונים המרכזיים בעד הורדת ריבית נוספת הוא הירידה באינפלציה השנתית ל-1.5%, הרמה הנמוכה ביותר מאז מאי 2021. האינפלציה נמצאת בתוך יעד יציבות המחירים של 1%-3%, ולכן אינה יוצרת בשלב זה לחץ משמעותי שמחייב את בנק ישראל להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית.
השקל החזק:
גם חוזקו של השקל תומך בהפחתת הריבית, כאשר המטבע הישראלי התחזק מתחילת השנה בכ-7% מול הדולר, בכ-8% מול האירו ובכ-7.5% מול סל המטבעות. השקל החזק מוזיל את היבוא ותורם למיתון האינפלציה, אך במקביל מקשה על היצואנים ועל התעשייה המקומית. הורדת ריבית עשויה להקל על הפעילות המקומית, אך עלולה גם להחליש את השקל.
במקביל, גם הריבית הריאלית הגבוהה יחסית מספקת לבנק ישראל מרחב להפחתה נוספת. הריבית הנומינלית עומדת על 3.5%, לעומת אינפלציה שנתית של 1.5%, כך שהפער ביניהן עומד על כ-2 נקודות אחוז ומותיר את תנאי האשראי מרסנים עבור משקי הבית והעסקים.
הפעילות הכלכלית ושוק העבודה – התמונה מעורבת
הפעילות הריאלית מצטרפת לתמונה המעורבת. המשק צמח ברבעון השני ב-3.6%, שהם 15.4% בקצב שנתי, אך הביקוש המקומי היה מאופק יותר. במקביל, שיעור האבטלה עלה מ-2.9% ל-3.1%, אך שוק העבודה נותר הדוק ובענפים רבים עדיין מורגש מחסור בעובדים, שעלול להוביל לעלייה בשכר ובלחצי המחירים.
גם המדיניות הפיסקלית מחזקת את הטיעון לזהירות. הגידול בהוצאות האזרחיות והביטחוניות והגירעון הגבוה עלולים להגדיל את הביקוש במשק, ובשילוב עם מחסור בעובדים ליצור לחצי שכר ומחירים.
עם זאת, האינפלציה הנמוכה כיום אינה בהכרח התמונה שתישאר בחודשים הקרובים. בבנק ישראל צפויים להביא בחשבון גם את ההתפתחויות הצפויות במדדים הקרובים. מדד המחירים לצרכן בחודש אוגוסט צפוי לעלות בכ-0.9% ואף להתקרב ל-1%, בין היתר בעקבות התייקרות של 61 אגורות, או 8.2%, במחיר הדלק בתחילת החודש. מנגד, ירידה של כ-25 אגורות במחיר הדלק בספטמבר צפויה למתן את המדד בחודש הבא.
יתרה מכך, גם ההתפתחויות בארה"ב מקשות על בנק ישראל להוריד ריבית. יו"ר הפדרל ריזרב קווין וורש בג'קסון הול העלה בשווקים את ההסתברות להעלאת ריבית בארה"ב בספטמבר מכ-35% לכ-60%, והוביל לעלייה בתשואות האג"ח. אם ארה"ב תעלה ריבית בזמן שבנק ישראל יוריד אותה, פער הריביות בין המדינות עלול להשתנות לרעת השקל. הדבר עלול להביא לפיחות בשקל ולהתייקרות מחירי היבוא, ובכך ליצור לחץ מחודש על האינפלציה.
גם באירופה הסביבה המוניטרית נעשתה פחות נוחה להורדת ריבית בישראל. אם גם אירופה וארה"ב ינועו לכיוון של ריבית גבוהה יותר, הורדה בישראל עלולה להגדיל את פערי הריביות ולחזק את הסיכון לתנודתיות בשקל ובשווקים. הבנק המרכזי האירופי העלה ביוני את הריביות ב-0.25 נקודת אחוז, ובשווקים ציפו להעלאה נוספת בספטמבר. שילוב של מדיניות ניצית יותר בארה"ב ובאירופה עשוי להגביר את הזהירות של בנק ישראל, בעיקר בשל ההשלכות האפשריות על שער השקל.
הריבית בישראל ירדה ארבע פעמים מאז נובמבר 2025, מ-4.5% ל-3.5%, נתון חשוב מכיוון שבנק ישראל כבר ביצע תהליך משמעותי של הקלה. לכן, גם אם הנתונים מאפשרים הורדה נוספת, הוא עשוי להמתין כדי לראות כיצד ההורדות הקודמות משפיעות בפועל על הצריכה, האשראי, המשכנתאות והפעילות העסקית.
שינוי בריבית בנק ישראל משפיע ישירות על ריבית הפריים ולכן על חלק מהמשכנתאות וההלוואות. ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 3.5%, וריבית הפריים על 5%. אם הוועדה תחליט על הפחתה נוספת של רבע נקודת אחוז, ריבית הפריים תרד בהתאם ל-4.75%, מה שעשוי להוזיל את עלויות האשראי וההלוואות הצמודות לפריים.
הנגיד אמיר ירון כבר הגדיר את החלטת הריבית הקרובה כ"החלטה חיה", כלומר ככזו שבה שתי האפשרויות עדיין פתוחות, בראיון לבלומברג. ההחלטה הבאה צפויה להתקבל ב-21 באוקטובר, פחות משבוע לפני הבחירות לכנסת, ולכן בשוק מעריכים כי גם עיתוי ההחלטות הקרובות עשוי להיות רגיש במיוחד, אף שאין אינדיקציה לשיקולים פוליטיים מצד הוועדה.
