לפי נתוני הגירעון התקציבי המדווחים מדי חודש, כלכלת רוסיה אמנם ממשיכה לתפקד תחת עומס כבד של הוצאות המלחמה, אך הסדקים הולכים ומתרבים: הגירעון התקציבי מתרחב, קצב הצמיחה נחלש והפסימיות בקרב צרכנים ועסקים גוברת.
בשלב זה, אין סימנים למשבר פיננסי מיידי. הכנסות הנפט, שנהנות ממחירים גבוהים על רקע המלחמה באיראן, ממשיכות לספק לממשלת רוסיה מקור הכנסה משמעותי ולסייע לה לממן את המאמץ המלחמתי. גם האבטלה הנמוכה והזרמת כספים ממשלתיים לאזורים חלשים יותר מבחינה כלכלית תומכות בפעילות.
עם זאת, השפעת המלחמה הופכת למורגשת יותר ויותר בחיי היום-יום ובפעילות העסקית.
המשמעות היא שגם בצד האזרחי מתחילים להצטבר סימני חולשה. לפי AP, אמון הצרכנים ברוסיה ירד מהשיא שנרשם ב-2025-2024, כאשר ההוצאות הצבאיות הזניקו את הפעילות הכלכלית ואת השכר.
כעת מורגשים יותר מחירי הדלק הגבוהים והמחסור שנוצר בעקבות הפגיעה בבתי זיקוק בתקיפות רחפנים אוקראיניות. גם עסקים קטנים נפגעו, בין היתר בעקבות תקיפות ששיבשו את פעילותן של פלטפורמות המסחר המקוון הגדולות במדינה.
הכלכלה הרוסית האטה באופן משמעותי
הצמיחה מתקרבת לקיפאון, לאחר התרחבות של יותר מ-4% בשנים 2023-2024. הממשלה צופה השנה צמיחה של 0.6% בלבד. ברבעון הראשון אף התכווץ המשק, לפני התאוששות חלקית ברבעון השני.
במקביל, גם אמון הצרכנים נחלש. מדד הסנטימנט של מרכז לבדה ירד בקיץ ל-94, לעומת 116 בתקופה המקבילה ב-2025 – רמה המעידה על כך שהפסימיות בקרב הציבור גוברת על האופטימיות.
לפי מדד הסנטימנט של מרכז לבדה, החששות שמעלים התושבים נוגעים בעיקר ליוקר המחיה ולרמת החיים. בין הנושאים שעלו בשיחות עם מצביעים היו מחירי הדיור והמוצרים, גובה הפנסיות והיכולת של משקי הבית להתמודד עם העלייה בהוצאות.
הגירעון התקציבי מזנק
הלחץ ניכר גם בתקציב המדינה. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין העלה את המע"מ, הגדיל שורה של אגרות והקשיח את המיסוי על עסקים קטנים, אך הגירעון הרוסי ממשיך להתרחב.
בסוף יולי הגיע הגירעון ל-2.8% מהתוצר – כמעט פי שניים מהיעד המקורי לשנה. במקביל, הרזרבות הזמינות של המדינה הצטמצמו ל-1.6% מהתוצר, מה שמגדיל את הצורך של הקרמלין להסתמך על הלוואות מהבנקים המקומיים.
הסתמכות גוברת על חוב מגיעה עם מחיר גבוה. הריבית על אגרות החוב הרוסיות מגיעה ל-17%, בעוד הבנק המרכזי שומר על ריבית גבוהה בניסיון לרסן את האינפלציה שנוצרה בעקבות ההוצאות הצבאיות.
המדיניות הזו מכבידה בעיקר על המגזר האזרחי, ולכן חברות שאינן קשורות לתעשיות הביטחוניות מתקשות יותר לקבל אשראי בתנאים נוחים, בעוד שחברות ביטחוניות נהנות מגישה מועדפת למימון.
אחד הגורמים שמקלים בינתיים על הלחץ התקציבי הוא שוק האנרגיה. הכנסות רוסיה מיצוא נפט, שירדו אל מתחת ל-10 מיליארד דולר בחודש לפני המלחמה באיראן, עלו ל-15.8 מיליארד דולר ביוני ול-13.8 מיליארד דולר ביולי.
מחירי אנרגיה גבוהים מספקים למוסקבה מקור הכנסה שמאפשר לה להתמודד עם חלק מהלחצים על התקציב. לכן, כל עוד מחירי הנפט והאנרגיה יישארו גבוהים, הלחץ הפיסקלי על רוסיה עשוי להישאר מוגבל יותר.
לצד הלחץ על התקציב, ההוצאה הצבאית ממשיכה להזרים כסף לחלקים נרחבים בכלכלה הרוסית, במיוחד למחוזות שמחוץ למוסקבה ולסנט פטרבורג. מפעלי ביטחון מגייסים עובדים ומרחיבים את הייצור, בעוד שמענקי הגיוס מזרימים הכנסה נוספת למשקי הבית.
התוצאה ניכרת גם בשוק העבודה – שיעור האבטלה ברוסיה עומד על 2.2%. במפעל הטנקים אוראלווגונזבוד, למשל, מספר העובדים עלה מכ-20 אלף ליותר מ-38 אלף מאז הפלישה לאוקראינה, לאחר שהמפעל עבר לפעילות סביב השעון. במפעל קופול, המייצר רחפנים וטילים נגד מטוסים, התפוקה יותר מהוכפלה ב-2025.
אלא שההתרחבות התעשייתית יוצרת גם צוואר בקבוק: מחסור בעובדים מיומנים מגביל את יכולת הייצור, הן בתעשיות הביטחוניות והן בחלקים אחרים של המשק. לכך מצטרפת הגירתם של כמה מאות אלפי בני אדם, רובם צעירים, שעזבו את רוסיה על רקע חשש מגיוס ומדיכוי פוליטי.
בקרמלין דוחים את החששות ומדגישים כי היציבות המאקרו-כלכלית של רוסיה נשמרת. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב טען כי נתוני הגירעון החודשיים תנודתיים מדי כדי להצביע על בעיה מהותית.
אלא שגם בתוך המערכת הממשלתית נשמעו אזהרות אחרות. אנדריי קלפאץ', הכלכלן הראשי של בנק הפיתוח הממשלתי VEB.RF, הזהיר כי הסנקציות והבידוד הכלכלי גורמים לרוסיה להישאר מאחור במרוץ הטכנולוגי והכלכלי העולמי, וזמן קצר לאחר מכן הוא פוטר מתפקידו.
