משרד האוצר מתנגד נחרצות למתווה העסקה למכירת חברת הספנות צים לענקית הספנות הגרמנית האפאג-לויד בכ-4.2 מיליארד דולר, במסגרתו צפויה פעילות החברה להתפצל והפעילות הישראלית להמשיך במסגרת נפרדת.
במסמך שהציג המשרד נדרשת עצירת המתווה הנוכחי, תוך אזהרה מפני פגיעה באיתנות הפיננסית של צים ישראל ובאינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. באוצר מצביעים על שורה של סיכונים, ובהם תלות משמעותית בהאפאג-לויד, חשיפה פיננסית של המדינה ופגיעה ביכולת התפעולית של הצי הישראלי בעת חירום.
תלות בהאפאג-לויד
לפי עמדת האוצר, צים ישראל שתיוותר לאחר העסקה תהיה ישות חלשה שתהיה תלויה בתשתיות, במכולות ובהסכמים של האפאג-לויד.
קרדיט: Hapag-Lloyd AG
במשרד מזהירים כי מדובר במתחרה ישירה של צים בשוק האמריקאי, ולכן עלול להיווצר מצב שבו לחברה האם יהיה תמריץ להחליש את פעילות צים ישראל.
סיכון לקרן פימי – וחשיפה למדינה
במסמך נטען כי קרן פימי צפויה לקבל את החברה ללא תמורה מיידית וללא השקעת הון עצמי.
לפי האוצר, מבנה העסקה יוצר מצב שבו במקרה של הצלחה הקרן נהנית מהפוטנציאל הכלכלי, בעוד שבתרחיש של קריסה החשיפה להפסדים נותרת בעיקר אצל המדינה.
באוצר מזהירים מהתחזיות הפיננסיות
עוד טוענים במשרד כי המודל הפיננסי שעליו נשען המתווה אינו מביא בחשבון במידה מספקת את התנודתיות בענף הספנות ואת הגידול בהיצע האוניות הגדולות.
בניתוח שערך האוצר נטען כי בתרחיש שבו מחירי ההובלה חוזרים לרמות נורמליות, צים ישראל עלולה להיקלע להפסדים משמעותיים.
צי מיושן וללא קווים עצמאיים למזרח הרחוק
סיכון נוסף שעליו מצביע האוצר נוגע לצי האוניות. לפי המסמך, צים ישראל צפויה להישען על אוניות המונעות במזוט, שחלקן בנות 11–16 שנים. במשרד מזהירים כי אוניות אלה עלולות להתמודד עם עלויות משמעותיות יותר בעקבות מיסוי פחמן עולמי.
בנוסף, אובדן יתרון הגודל והיעדר קווים עצמאיים למזרח הרחוק עלולים, לפי האוצר, לפגוע ביכולת התמרון של צים ישראל ולצמצם את יכולתה לספק מענה למדינה בעת חירום.
חשש מהשפעה של בעלי מניות זרים
באוצר מתייחסים גם למבנה הבעלות של האפאג-לויד. בין בעלי המניות של החברה הגרמנית נמצאות ממשלות קטאר, המחזיקה ב-12.3%, וסעודיה, המחזיקה ב-10.2%.
במשרד מעלים חשש כי מבנה בעלות זה עלול ליצור השפעה זרה על החברה, ובפרט חשש להשפעה שעלולה להיות בעייתית מבחינת ישראל בעת משבר.
האוצר: אין לאשר את העסקה במתכונתה הנוכחית
בשורה התחתונה, עמדת משרד האוצר היא כי אין לאשר את העסקה במתכונתה הנוכחית. עם זאת, במסמך נותר פתח לבחינת מתווה חלופי, בכפוף להגדרה מחודשת של צרכי המדינה על ידי רשות הספנות והנמלים (רספ”ן) ולמציאת פתרון שיבטיח את איתנותה הפיננסית של צים ישראל ויצמצם את תלותה בגורמים זרים.
במשרד מסכמים: ״כגורמים האחראים על מדיניות הממשלה, חובתנו לוודא שעסקה כזו תבטיח שמירה על
האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל הן ביחס לאיתנות הפיננסית ארוכת הטווח של צים
ישראל, והן ביחס לניתוק התלות של זו בגורמים עוינים למדינת ישראל.
תגובת פימי: ״חוות הדעת גובשה לפני הצגת מלוא פרטי העסקה המעודכנת והמשופרת, שיוגשו באופן מסודר בתוך 45 יום, ולכן מטבע הדברים אינה יכולה להתייחס אליהם במלואם. אנו בטוחים שצים החדשה מהווה הזדמנות יוצאת דופן עבור מדינת ישראל.
אנו ממשיכים לשפר את מבנה העסקה מתוך מחויבות לאינטרסים האסטרטגיים של המדינה, ומשוכנעים כי לאחר שנציג את המתווה המשופר במלואו, כלל הגורמים המקצועיים ישתכנעו ביתרונותיו המובהקים לביטחון המדינה ובתרומתו למשק הישראלי״.
