הודו מתכננת להזרים סכום חסר תקדים של 25 מיליארד דולר לסטארט-אפים בתחום הדיפ-טק (Deep Tech), הכולל בין היתר בינה מלאכותית, שבבים, ייצור מתקדם, רחפנים וטכנולוגיות חלל, לפי דיווח ב-CNBC.
המהלך נועד לצמצם את הפער מול המעצמות המובילות כיום, ארצות הברית וסין, ולהקטין את התלות בטכנולוגיה זרה.
על פי נתוני איגוד הון הסיכון ההודי (IVCA), הממשלה התחייבה להשקיע 11 מיליארד דולר באמצעות קרן תשתיות מחקר ופיתוח. סכום זה יזכה להשקעות תואמות (מאצ'ינג) מצד מנהלי קרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי, כאשר סכומים נוספים צפויים להשלים את היעד השאפתני ל-25 מיליארד דולר.
עצמאות טכנולוגית בצל מתיחות גיאופוליטית
הדחיפה להשקעות מגיעה מתוך הבנה ממשלתית וכלכלית כי טכנולוגיות חלוציות הפכו לקריטיות על רקע המתיחות העולמית הגוברת. בזמן שהטכנולוגיה הסינית מעוררת חשד בהודו, מגבלות הייצוא הטכנולוגי שמובילה וושינגטון הופכות את ההסתמכות על ארצות הברית לבלתי יציבה.
החששות הללו התממשו לאחרונה כאשר חברת אנתרופיק (Anthropic) הגבילה גישה של אזרחים זרים למודלי בינה מלאכותית מתקדמים בשל הנחיות ממשל ארה"ב. מומחי השקעות מציינים כי דווקא מדיניות המכסים והגבלות הייצוא האמריקאית מאיצה את הפיתוח המקומי בהודו, מחשש לניתוק פתאומי מטכנולוגיות חיוניות.
צמיחה מואצת מול אתגרי מימון
למרות שתעשיית הדיפ-טק ההודית עדיין נמצאת בשלבים מוקדמים יחסית, המשקיעים מדווחים על האצה דרמטית בחדשנות ומעבר משלב אבות-טיפוס למסחור ממשי. חברות מקומיות כמו סקיירוט (Skyroot) וסרוואם (Sarvam) אף הפכו לאחרונה לחדי-קרן עם שווי של מעל מיליארד דולר.
בשנת 2025 זכה המגזר להשקעות שיא של קרוב ל-3 מיליארד דולר, בניגוד למגמת הירידה הכללית במימון סטארט-אפים בהודו. עם זאת, האתגר המרכזי שמונע מהודו להדביק את הפער מול 136 מיליארד הדולרים שגויסו בארה"ב, הוא המחסור בהון מקומי המסוגל לתמוך בהשקעות עתירות סיכון לטווח ארוך.
התעשייה המקומית משוועת כיום למשקיעים כשירים ולמשרדי משפחה שייכנסו לוואקום ויאפשרו להצמיח אלופות טכנולוגיה גלובליות מתוצרת הודו.
