נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, חתם על צו נשיאותי נוסף המורה על הגדלת היקף הכוחות המזוינים של המדינה, בצעד הממחיש את העומס הגובר על הכלכלה הרוסית בשנה החמישית למלחמה באוקראינה. הצו, שהוא הרביעי מסוגו מתחילת השנה, מעמיד את מצבת כוח האדם הכוללת של הצבא על 2.44 מיליון איש, מתוכם 1.55 מיליון חיילים בשירות פעיל, לפי דיווח ב-CNBC.
הגדלת הצבא מתבצעת על רקע אבדות כבדות בשדה הקרב וחשש בקרמלין מפני גיוס חובה נרחב, צעד שעלול לעורר תסיסה אזרחית. כדי למשוך מתגייסים חדשים, רוסיה נשענת כעת על תמריצים כלכליים חסרי תקדים המכבידים על התקציב הממשלתי.
שלטי חוצות ברחבי מוסקבה מציעים כיום למתגייסים סכום עתק של כ-5.2 מיליון רובל (כ-61,700 דולר) עבור שנת השירות הראשונה, סכום המשקף את הצורך הנואש בכוח אדם ואת המחיר הפיננסי שמוסקבה מוכנה לשלם כדי להמשיך בלחימה.
סחר חליפין גיאופוליטי: טכנולוגיה תמורת חיילים מצפון קוריאה
מעבר לגיוס המקומי היקר, המחסור בכוח אדם דוחף את רוסיה לפתרונות יצירתיים מחוץ לגבולותיה, היוצרים מעין כלכלת סחר חליפין צבאית. נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, התריע כי רוסיה החלה להישען על כוחות זרים, כאשר למעלה מ-8,000 חיילים צפון קוריאנים כבר שוהים בשטח רוסיה, ועוד כ-10,000 חיילים נוספים נמצאים בשלבי הכשרה לקראת הצבתם בחזית.
התמורה שמעניקה רוסיה לצפון קוריאה אינה משולמת בהכרח במטבע חוץ, אלא בטכנולוגיה. על פי המודיעין האוקראיני, מוסקבה משלמת לפיונגיאנג באמצעות ידע טכני שאפשר הקמת פסי ייצור מקומיים בצפון קוריאה למל"טים תוקפים מסוג "שאהד". עסקה זו מדגישה כיצד משטרים תחת סנקציות עוקפים את המערכת הפיננסית הגלובלית ומבצעים עסקאות אסטרטגיות המבוססות על העברת ידע ואמצעי לחימה.
קיפאון מדיני והשלכות גלובליות לקראת החורף
המאמצים המדיניים למציאת פתרון של קבע למלחמה באוקראינה הגיעו בחודשים האחרונים למבוי סתום, בין היתר בשל הסטת הקשב האמריקני למלחמה מול איראן. זלנסקי, שנאם לאחרונה בעצרת הכללית של האו"ם, הזהיר כי החורף הקרוב יהיה כואב במיוחד עבור רוסיה אם לא תושג הפסקת אש, אך הודה כי גם קייב נערכת כלכלית ואנרגטית לעונה קשה במיוחד.
בעוד המתקפות הרוסיות נמשכות, כולל הפצצות כבדות על קייב שגבו לאחרונה קורבנות בנפש ופגעו בתשתיות, נראה כי שני הצדדים מתכוננים למלחמת התשה ממושכת. עבור הכלכלה הרוסית, משמעות הדבר היא המשך הזרמת הון עתק למכונת המלחמה על חשבון פיתוח אזרחי, תוך העמקת התלות הכלכלית והטכנולוגית במדינות כמו צפון קוריאה.
