פרס הנובל בכימיה לשנת 2026 הוענק היום למדען הצרפתי אנרי קגן (95) ולמדען היפני קנסו סואי (76).
השניים קיבלו את הוקרת האקדמיה המלכותית השוודית למדעים על פתרון תעלומה כימית בת יותר ממאה שנה תופעת ה"הומוכיראליות", העוסקת במולקולות המהוות תמונת מראה זו של זו. תגלית זו אינה רק הישג מדע תיארטי, אלא אבן פינה דרמטית בייצור התעשייתי והכלכלי של תרופות מודרניות.
הצד האפל של מולקולות המראה
מולקולות אורגניות רבות הקיימות בטבע מופיעות בשתי תצורות מרחביות זהות כמעט, הדומות לייעודן של כף יד ימין וכף יד שמאל. למרות המבנה הכמעט זהה, הגוף האנושי ומערכות ביולוגיות מגיבים אליהן באופן שונה לחלוטין.
בעוד שתצורה אחת של מולקולה עשויה לשמש כתרופה מצילת חיים, מולקולת המראה שלה יכולה להיות חסרת השפעה לחלוטין או אף רעילה ומסוכנת.
החשיבות התעשייתית של השליטה בצורת המולקולה קיבלה תזכורת כואבת בשנות ה-60 של המאה הקודמת בפרשת התלידומיד. התרופה, שניתנה לנשים בהריון, גרמה למומים לידתיים קשים באלפי תינוקות ברחבי העולם, לאחר שהתברר כי בעוד צד אחד של המולקולה שימש כחומר מרגיע, תמונת המראה שלו הייתה ההרסנית.
מהפכה בקווי הייצור של פארמה
עבודתם של קגן וסואי, שהתבססה על תגליותיו המוקדמות של לואי פסטר מהמאה ה-19, סיפקה לתעשייה הכימית והפארמצבטית את הכלים הנדרשים כדי לשלוט בתגובות הכימיות ולייצר באופן סלקטיבי אך ורק את התצורה המבוקשת.
התפתחות זו חסכה מיליארדי דולרים בעלויות ייצור, מנעה זיהומים סביבתיים ממיותרים של מולקולות פסולת, והפכה למפתח לפיתוח תרופות מדויקות ובטוחות יותר לשימוש.
קגן וסואי יחלקו ביניהם פרס כספי בשווי 12 מיליון קרונות שוודיות (כ-1.2 מיליון דולר), ויקבלו את המדליות שלהם בטקס הרשמי בשטוקהולם ב-10 בדצמבר
הוכרז זוכה נובל בפיזיקה: כך הקרח באנטארקטיקה חשף את סודות היקום
הודעה זו מצטרפת להכרזות על פרסי הנובל ברפואה ופיזיקה שניתנו מוקדם יותר השבוע, ומדגישה פעם נוספת כיצד מחקר מדע בסיסי הופך למנוע צמיחה וחדשנות בכלכלה העולמית.
