נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, עורר סערה חדשה סביב מעמדה של גרינלנד לאחר שטען כי עבודות חיפוש ונפט, גז ומינרלים בהיקף נרחב צפויות להתחיל באי הארקטי. ברשת החברתית שלו התייחס טראמפ לטריטוריה כ"גרינלנד החדשה והיפה שלנו", צעד שגרר תגובות צוננות וחששות מחודשים באירופה מפני שאיפותיו להתפשטות באזור.
ההצהרה מגיעה על אף שהממשלה המקומית בגרינלנד, הנהנית מאוטונומיה תחת ריבונות דנית, חוקקה כבר בשנת 2021 איסור מוחלט על חיפושי נפט חדשים וכריית אורניום בשטחה. בלשכת ראש ממשלת גרינלנד, במשרד החוץ הדני ובמשרד המשאבים המקומי בחרו שלא להגיב באופן מיידי להצהרותיו של הנשיא האמריקאי.
בין הסכמי ביטחון לאיסור קידוחים
בפוסט שפרסם שיבח טראמפ את ההישגים האמריקאיים בעקבות הסכם ביטחוני שנחתם בחודש שעבר בין וושינגטון, דנמרק וגרינלנד.
ההסכם הביטחוני, המשתרע על פני עשרה עמודים, נועד לאפשר לארה"ב להגדיל את נוכחותה הצבאית באי, להקים שתי בסיסים חדשים ולשלב את האזור במערכת הגנת הטילים שלה. עם זאת, ההסכם אישר מחדש את הריבונות הדנית ואת זכות ההגדרה העצמית של תושבי גרינלנד, ולא כלל כל הקצאת זכויות לקידוחים או לכריית משאבים.
למרות זאת, טראמפ טען כי מומחים מעריכים שבשטח שמורות נפט זמינות בהיקפים שעלולים לעלות על אלו של כמעט כל אזור אחר בעולם. מנגד, הנהגת האי מבהירה כי המדיניות הסביבתית נותרה על כנה, וכי לא יינתנו רישיונות חדשים לחברות אנרגיה.
הפרצה הטקסנית והחשש מאי-יציבות
הפתח היחיד שנותר לפעילות אנרגטית באי קשור לבחינה שמבצעת הממשלה המקומית בנוגע לחברה הטקסנית "גרינלנד אנרג'י". החברה מבקשת לעשות שימוש בהיתר ישן שניתן לפני החלת האיסור ב-2021, במטרה לבצע קידוחי ניסיון בשנת 2027 באגן לא ממופה בחופה המזרחי של גרינלנד.
היתר זה היה שייך בעבר לחברת ARCO, אשר השקיעה כספים רבים בסקרים סיסמיים בשנות ה-70 אך מעולם לא ביצעה קידוחים בפועל.
פרשנים ויועצי מדיניות ביטחונית באירופה מצביעים על כך שאמירותיו של טראמפ מבהירות כי כוונותיו להשיג שליטה במשאבי האי האסטרטגי לא השתנו. מבחינת השווקים והקהילה הבינלאומית, הניסיון לשלב בין הנוכחות הצבאית הגדלה של ארה"ב באי לבין לחץ לפתיחת משאבי הטבע של גרינלנד עשוי ליצור מוקד חיכוך כלכלי ופוליטי חדש בין וושינגטון למדינות אירופה.
