הלמ"ס מדווחת היום (רביעי) כי ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל הסתכמה בשנת 2025 ב-162.6 מיליארד שקל, שהיוו 7.6% מהתוצר המקומי הגולמי. לפי נתוני הלמ"ס, בניכוי השפעת שינויי המחירים ירדה ההוצאה ב-2.2%, לאחר ירידה של 1.2% ב-2024.
ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש הצטמצמה ב-3.5%, בהמשך לירידה של 2.6% בשנה הקודמת. גם ההוצאה השוטפת לחינוך ירדה, ב-2%, לאחר צמצום של 1.5% ב-2024. במקביל, ההשקעות במבנים, בציוד ובנכסים קבועים אחרים פחתו ב-5.7%, לאחר עלייה של 1.3% בשנה הקודמת.
המימון הממשלתי עולה
הממשלה, הרשויות המקומיות והמוסדות הממשלתיים ללא כוונת רווח מימנו 78.5% מההוצאה הלאומית לחינוך ב-2025, לעומת 78.2% ב-2024. יתרת ההוצאה, 21.5%, מומנה בידי משקי הבית, מלכ"רים המשרתים אותם, תרומות ומענקים מהארץ ומחו"ל.
שיעור המימון הציבורי השתנה בהתאם לדרג החינוך. בחינוך היסודי הוא הגיע ל-93.3% מההוצאה השוטפת, בחינוך העל-יסודי ל-85.3% ובחינוך הקדם-יסודי ל-79.5%. באוניברסיטאות הסתכם המימון הממשלתי ב-67.4% מההוצאה השוטפת, ובמכללות ב-40.8%.
רוב שירותי החינוך ניתנים במסגרת הציבורית
ב-2025 סופקו 82.3% משירותי החינוך באמצעות מוסדות של הממשלה והרשויות המקומיות, וכן מוסדות ללא כוונת רווח שרוב מימונם ממשלתי. מלכ"רים המשרתים את משקי הבית סיפקו 6.7% מהשירותים, ואילו 10.9% סופקו על בסיס עסקי, בין היתר באמצעות שיעורים פרטיים, קורסים למבוגרים ושירותי חינוך נוספים.
כמעט שלושה רבעים מההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך הופנו לחינוך הקדם-יסודי, היסודי והעל-יסודי. החינוך היסודי היווה 33.2% מההוצאה, החינוך העל-יסודי 25.5% והחינוך הקדם-יסודי 14%. החינוך העל-תיכוני וההשכלה הגבוהה היוו 15.5% מההוצאה השוטפת.
עלות העבודה היוותה כ-74% מההוצאה השוטפת של הממשלה, הרשויות המקומיות והמלכ"רים על שירותי חינוך. כ-22% הופנו לרכישת סחורות ושירותים, ו-4% נרשמו כהוצאות על בלאי.
המימון לאוניברסיטאות גדל
בשנת הלימודים האקדמית תשפ"ד, מאוקטובר 2023 עד ספטמבר 2024, מימנה הממשלה 47.8% מהוצאות האוניברסיטאות, לעומת 46.4% בשנה הקודמת. 81.4% מההוצאות הופנו לפעילות שוטפת, 8.8% להשקעה במבנים ובציוד ו-7.5% למלגות, פרסים ותמיכות אחרות.
