בנק ישראל מדווח היום (חמישי) כי יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי, הכולל את החברות ומשקי הבית, גדלה ברבעון השני של 2026 בכ-3.6% והגיעה לכ-2.6 טריליון שקל. העלייה נרשמה הן בחוב של המגזר העסקי והן בחובות משקי הבית.
חוב המגזר העסקי גדל במהלך הרבעון בכ-67 מיליארד שקל, או 4.2%, והסתכם בכ-1.7 טריליון שקל. בבנק ישראל מציינים כי הגידול נבע מגיוסי חוב נטו בכל האפיקים, שהסתכמו בכ-79 מיליארד שקל, כאשר עיקר הגידול הגיע מהאשראי הבנקאי.
קצב הגידול השנתי בחוב העסקי המשיך להאיץ והגיע ל-13.8%. האשראי הבנקאי הוביל את העלייה, עם קצב צמיחה שנתי של כ-19%, בעוד שהחוב החוץ-בנקאי גדל בכ-6.6%.
במקביל, החברות הגבירו את פעילותן בשוק האג"ח. ברבעון השני הן הנפיקו אג"ח בהיקף של כ-33 מיליארד שקל, לעומת ממוצע רבעוני של כ-23 מיליארד שקל בארבעת הרבעונים הקודמים. כמחצית מהסכום גויסה בחודש יוני, וכ-52% מההנפקות בוצעו על ידי חברות מענפי הנדל"ן והבינוי.
גם משקי הבית הגדילו את התחייבויותיהם. יתרת החוב שלהם עלתה בכ-22 מיליארד שקל, או 2.4%, והגיעה לכ-935 מיליארד שקל.
העלייה הבולטת ביותר נרשמה בחוב שאינו לדיור, שגדל ב-3.6% והגיע לכ-260 מיליארד שקל, לאחר ירידה קלה ברבעון הקודם. הגידול נרשם אצל הבנקים, חברות כרטיסי האשראי והגופים המוסדיים. קצב הגידול השנתי בחוב זה האיץ ל-10%, לעומת 5.7% ברבעון הקודם.
גם החוב לדיור המשיך לגדול, ועלה בכ-13 מיליארד שקל, או 1.9%, לכ-675 מיליארד שקל. בבנק ישראל מציינים כי העלייה נבעה בעיקר מהמשך נטילת משכנתאות חדשות מהבנקים.
ברבעון השני העמידו הבנקים משכנתאות חדשות בהיקף של כ-29 מיליארד שקל, לאחר ניכוי עונתיות – סכום הדומה לממוצע הרבעוני בארבעת הרבעונים הקודמים. גם ביולי ובאוגוסט נותר קצב נטילת המשכנתאות דומה, עם ממוצע של כ-10 מיליארד שקל בחודש.
