הטלטלה ההיסטורית במזרח התיכון מושכת משקיעים בינלאומיים, שמעודדים מסיכויי היציבות הכלכלית בעקבות הפסקת האש בין ישראל לחמאס, הדחתו של בשאר אל-אסד בסוריה והיחלשותה של איראן. ממשלת לבנון החדשה מציתה תקווה לשיקום כלכלי, בעוד שמצרים, ששיחקה תפקיד מפתח במשא ומתן לשלום, הצליחה לאחרונה למכור אג"ח דולריות לראשונה זה ארבע שנים.
נראה כי המשקיעים שבים לרכוש איגרות חוב של ישראל ולבנון, מתוך תקווה כי ביירות תוכל סוף סוף להתחיל להתמודד עם המשברים הפוליטיים והפיננסיים. השאלה המרכזית כעת היא האם תוכניתו של טראמפ לגבי עזה תצית מחדש את המתיחות.
הנשיא טראמפ הציע להשתלט על עזה ולהפוך אותה ל"ריביירה של המזרח התיכון", רעיון שזכה לגינוי עולמי. בתגובה הודיעה מצרים כי תארח פסגה ערבית ב-27 בפברואר כדי לדון בהתפתחויות הקריטיות עבור הפלסטינים.
חברת הדירוג S&P רמזה להעלאה אפשרית בדירוג האשראי של ישראל אם הפסקת האש תישמר. גם משקיעים זרים מתחילים להקים שלוחות בישראל, מתוך תפיסה שהמדיניות האמריקנית הנוכחית מספקת יציבות יחסית, גם אם הסכסוך יתחדש.
השפעת המהלך של טראמפ ניכרת גם במצרים, שזכתה לתמיכה ממשקיעים בעקבות הפסקת האש, אך כעת עומדת בפני אתגר חדש עם הצעת טראמפ לקלוט פליטים פלסטינים. מנהל השווקים המתעוררים של חברת ההשקעות אמונדי, ירלן סיזדיקוב, מסביר שמצרים עלולה להיות נתונה ללחץ כלכלי מחודש מצד ארה"ב.
המשקיעים גם עוקבים אחר ההתפתחויות בים האדום, שם התקפות החות'ים מתימן גרמו להפסד הכנסות של 7 מיליארד דולר מתעלת סואץ ב-2024. יציבות בנתיבי הסחר הימיים עשויה להיות גורם משמעותי בהערכת הסיכונים הכלכליים של מצרים.
בתחום השיקום חברות בנייה מטורקיה עשויות להרוויח מפרויקטים לשיקום עזה, סוריה ולבנון, כאשר הבנק העולמי מעריך את נזקי לבנון בכ-8.5 מיליארד דולר, כ-35% מהתמ"ג שלה. משקיעים רואים הזדמנות כלכלית בכניסתה של ממשלת לבנון החדשה, לצד היחלשות השפעת חיזבאללה במדינה, עובדה שהובילה לעלייה בערך האג"ח של לבנון מאז ספטמבר.
נשיאה החדש של לבנון, מישל עאון, מתכנן את ביקורו המדיני הראשון בערב הסעודית, דבר שעשוי להעיד על שינוי כיוון במדיניות האזורית של לבנון והתרחקות מהשפעתה של איראן. נציגי קרנות השקעה כבר החלו בקשר עם השלטון החדש, מתוך תקווה כי שנת 2025 תסמן התקדמות משמעותית לקראת הסדר חוב בלבנון.
