הבינה המלאכותית היוצרת (במ"י) משנה במהירות את פני שוק העבודה העולמי. ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת לה לבצע משימות שבעבר היו בלעדיות לבני אדם, וכתוצאה מכך היא משפיעה הן על מבנה התעסוקה והן על אופי המקצועות הקיימים. כדי להיערך לשינויים הצפויים, יש הכרח בהשקעה בהכשרות מקצועיות ובהתאמת מדיניות שוק העבודה למציאות החדשה.
מחקר שנערך במסגרת דוח בנק ישראל לשנת 2024 מצביע על כך שתחומי התעסוקה נחלקים לשלוש קטגוריות עיקריות ביחס לבמ"י: מקצועות תחליפיים, מקצועות משלימים ומקצועות ניטרליים. מקצועות תחליפיים כוללים משלחי יד שבהם במ"י מסוגלת לבצע חלק ניכר מהמשימות, כגון עובדי שירות לקוחות, פקידים כלליים וסוכני נסיעות. במקצועות אלו צפויה ירידה חדה בביקוש לעובדים עם חדירת הבינה המלאכותית. לעומתם, במשלחי יד משלימים – הכוללים מהנדסים, מדענים, רופאים ומורים – במ"י אינה מחליפה את העובדים אלא מסייעת להם, מה שעשוי להגדיל את הפריון ולייעל את העבודה. הקבוצה השלישית, משלחי היד ה'ניטרליים', כוללת מקצועות המבוססים על עבודה פיזית או טכנית כגון בנייה וחקלאות, אשר אינם צפויים להיות מושפעים משמעותית בטווח הקרוב, כל עוד במ"י אינה משולבת במערכות רובוטיות מתקדמות.
לפי הדוח, נשים הן הקבוצה החשופה ביותר להשפעות הבינה המלאכותית, שכן הן מהוות כ-71% מהמועסקים במשלחי היד התחליפיים. כמו כן, עולה כי רמת ההשכלה משפיעה על מידת הפגיעות לשינוי – בעלי השכלה גבוהה חשופים יותר לשינויים הנובעים מהתפתחות במ"י, אך גם נהנים מהזדמנויות להסתגלות דרך עדכון כישוריהם ורכישת מיומנויות חדשות.
המגזר הציבורי צפוי לחוות שינויים מהותיים בעקבות אימוץ הבינה המלאכותית, שכן כ-66% מהמועסקים בו עובדים במקצועות משלימים. כדי לנצל את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה, יהיה צורך בהכשרות מקיפות ובהתאמת הסכמי העבודה והרגולציה, מהלך שיתרום לייעול העבודה ולשיפור השירותים הציבוריים. גם במגזר העסקי ההשפעה תהיה ניכרת, אך שם המעבר צפוי להיות מהיר יותר בשל גמישות גבוהה יותר של השוק והתאמות מהירות של המעסיקים.
ענפי ההיי-טק צפויים להיות מושפעים בצורה מורכבת: מצד אחד, הביקוש לעובדים במקצועות טכנולוגיים צפוי לגדול, אך במקביל, רבות מהמשימות שביצעו מתכנתים ובודקי תוכנה עשויות להתבצע על ידי מערכות בינה מלאכותית. המשמעות היא שעל עובדים בתחום להקפיד על למידה מתמדת ועדכון הידע כדי לשמור על רלוונטיות בשוק העבודה.
המדינה ניצבת בפני אתגר משמעותי של הכנת המשק לעידן החדש. יש לקדם תוכניות להכשרה טכנולוגית, לעודד הסבות מקצועיות ולתמוך בקבוצות האוכלוסייה הפגיעות ביותר. נוסף על כך, שיפור הכישורים הדיגיטליים של כלל האוכלוסייה הוא מהלך הכרחי למניעת הרחבת הפערים החברתיים והכלכליים. שילוב של מדיניות מתאימה, חינוך טכנולוגי והשקעה בהון האנושי יסייעו להבטיח ששוק העבודה הישראלי יוכל להפיק את המרב מהמהפכה הטכנולוגית.
