במהלך החודש הקודם קנסה ה-PCAOB (הוועדה לפיקוח על פירמות רואי חשבון בארה"ב המבקרות חברות ציבוריות) את PwC ישראל ב-2.75 מיליון דולר בשל שיתוף תשובות והעתקות במבחנים מקצועיים. מדובר באירוע משמעותי, שעשוי להשפיע הן על שוק רואי החשבון המקומי והן על הזירה הבינלאומית.
השלכות על החברות הדואליות והדירקטוריונים
חברות ציבוריות כפופות לרגולציה מחמירה, המחייבת את רואי החשבון שלהן לעמוד בסטנדרטים גבוהים של מקצועיות ואתיקה. כאשר פירמה מהשורה הראשונה נתפסת בהתנהלות בעייתית, עלולה להיווצר פגיעה באמון המשקיעים.
ד"ר לאה פסרמן-יוזפוב, מרצה בכירה בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו, מסבירה: "רואה חשבון מבקר הוא שומר סף מרכזי בשוק ההון. הדוחות הכספיים של חברה ציבורית נערכים על ידי החברה עצמה ומאושרים על ידי הדירקטוריון שלה. רואה החשבון המבקר עורך ביקורת לדוחות, וכותב לגביהם חוות דעת המצורפת לדוחות הכספיים. העובדה שרואה חשבון מבקר, שהוא גוף בלתי תלוי בחברה שאותה הוא מבקר, חתם על חוות דעת, היא המעניקה למשקיעים את הביטחון הדרוש לגבי מהימנות הדו"ח הכספי של החברה".
היא מוסיפה כי: "גילוי על אודות הפרת טוהר בחינות על ידי רואי חשבון, עלול לפגוע במידת ההסתמכות של משקיעים על אמינות המבקרים, ובעקבות כך במידת האמון שיש להם בנכונות הדוחות הכספיים. לא מדובר רק בדוחות של חברות ציבוריות (דואליות או מקומיות), אלא גם בדוחות של תאגידים אחרים".
עם זאת, פסרמן-יוזפוב מדגישה: "יש לזכור כי בישראל, רישיון לעסוק בראיית חשבון מוענק על ידי מועצת רואי החשבון, שהיא גוף ממשלתי, ומעולם לא עלה חשד להתנהלות לא ראויה של הנבחנים במבחנים שלה. ההפרות שבגינן נקנסה PwC נגעו לשיתוף תשובות שלא כדין במבחנים פנימיים שנערכו אונליין, והן התרחשו בין השנים 2017–2022. בהחלטת ה-PCAOB צוין במפורש כי מאז ננקטו ב-PwC אמצעים למניעת הפרות דומות, כמו מעבר למבחנים בכיתות ואזהרות לעובדים חדשים. אפשר להניח שלא רק PwC ישראל, אלא גם פירמות רואי חשבון אחרות, כבר הפיקו את הלקח מהפרשה".
לסיכום, היא מעריכה כי "הגילוי על ההפרות שהסתיימו כבר לפני מספר שנים לא צפוי לגרום להשפעות מהותיות. לדירקטוריון של חברה המבוקרת על ידי PwC, הייתי ממליצה לכל היותר לקיים דיון בשאלה אם האירוע מחייב נקיטת צעדים כלשהם. ייתכן שהסבר מפי השותף האחראי יביא למסקנה כי הליקויים תוקנו ואין סיבה להחליפו".
השפעה על הענף
ענף ראיית החשבון בישראל, כמו גם בשווקים הגלובליים, מתמודד עם רגולציה מתוחכמת ההולכת ומחמירה. מגמות עולמיות מובילות להידוק תקני הדיווח והפיקוח, תוך הגברת הפיקוח על משרדי רואי חשבון מצד גופים כמו ה-PCAOB, ה-SEC (רשות ניירות ערך האמריקאית) וה-IFRS Foundation.
ד"ר שנהב מלול, מרצה בתואר שני במנהל עסקים עם התמחות באקטואריה וניהול סיכונים בקריה האקדמית אונו, מסבירה: "אנו עשויים לראות החמרת תקני הדיווח והפיקוח גם בישראל, כחלק מהשפעת המגמות הרגולטוריות בעולם. משרדי רואי החשבון ייאלצו להטמיע שיטות עבודה מחמירות יותר ולחזק את בקרת האיכות הפנימית כדי לעמוד בדרישות ההולכות וגוברות".
