בית המשפט המחוזי בתל אביב הוציא צו מאסר כנגד איש העסקים אלי רייפמן, מייסד חברת אמבלייז ופושט רגל, אשר על פי החשד נמלט מישראל ומקום הימצאו הנוכחי אינו ידוע, אך קיים חשד כי הוא שוהה בתאילנד. השופטת איריס לושי-עבודי קיבלה את בקשתו של הנאמן על נכסי רייפמן, עו"ד איתן ארז, והורתה על הוצאת צו מאסר למשך 30 יום. הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד מור בן שושן, ונסמכה על טענות לפיהן רייפמן הפר את הסדר הנושים שאושר ביולי 2024, כמו גם צו שיפוטי מפורש המחייב אותו לשוב לישראל.
על פי פרטי ההסדר שאושר, רייפמן היה אמור להעביר לקופת הנשייה סכום של 10 מיליון שקל באופן מיידי, ובתוך תקופה של חמש שנים נוספות, סכום נוסף של 5 מיליון שקל. עו"ד ארז טען בפני בית המשפט כי רייפמן לא רק שלא העביר את מלוא הכספים כמתחייב, אלא גם התעלם מהוראת בית המשפט לשוב לישראל, ובכך הביא להוצאת צו המאסר.
במהלך הדיונים המשפטיים, בא-כוחו של רייפמן, עו"ד אביעד בללתי, מסר לנאמן כי מרשו אכן מתכוון לשוב לישראל ואף הציג כרטיס טיסה כביכול. אולם, חרף הצהרות אלו וההוראה המפורשת של השופטת לושי-עבודי, אשר אף הזהירה את רייפמן מפני סנקציות אפשריות, הוא לא שב לישראל.
השופטת לושי-עבודי ציינה בהחלטתה כי רייפמן לא קיים את התחייבותו לשוב לישראל, ובנסיבות אלה, היא רואה לנכון להשתמש בסמכותה בהתאם לסעיף 7(1) לפקודת ביזיון בית המשפט. סעיף זה מאפשר הוצאת צו מאסר נגד מי שהפר החלטה שיפוטית ולא ניתן לאתרו בתחומי השיפוט של בית המשפט בישראל.
בבקשה המפורטת שהוגשה לבית המשפט, נטען כי מאז ה-30 במרץ, רייפמן ניתק כל קשר עם בני משפחתו, לא עלה על הטיסה המתוכננת לישראל, וביצע שורה של פעולות שמטרתן לטשטש את עקבותיו ולהקשות על איתורו. עוד עלה מבדיקות הנאמן מול משרד החוץ כי לרייפמן לא הונפק דרכון נוסף מאז שנת 2010, עובדה שמגבירה את החשש שהוא עדיין מסתתר בתאילנד או לחילופין, עזב את המדינה בדרכים לא חוקיות, כגון הברחת גבול או שימוש בדרכון מזויף.
מנתוני הנאמן עולה כי רייפמן העביר עד כה סך של 5 מיליון שקל בלבד לקופת הנשייה – 2 מיליון שקל לפני שעזב את ישראל ו-3 מיליון שקל נוספים בחודש נובמבר האחרון. הוא היה אמור להשלים את יתרת הסכום, 5 מיליון שקל נוספים, עד סוף שנת 2024, אך כאמור, לא עשה זאת. בתחילת חודש מרץ, הנאמן פנה לבית המשפט בבקשה להורות לרייפמן לשוב לישראל עד ה-11 במרץ. רייפמן ביקש ארכה של 14 ימים, אך גם עד ה-27 במרץ לא שב ארצה.
הנאמן אף חשף כי רייפמן גייס לאחרונה סכומי כסף משמעותיים, המוערכים בעשרות מיליוני שקלים, מגורמים שונים, תוך שימוש בתירוצים על איסוף כספים עבור מיזמים "מוזרים" שלטענתו מטרתם אינה ברורה.
הרקע למצב הנוכחי נעוץ בהכרזתו של רייפמן כפושט רגל בשנת 2011, כאשר חובותיו הוערכו בכ-200 מיליון שקל. עו"ד איתן ארז מונה באותה עת כנאמן לנכסיו במטרה להסדיר את חובותיו. במסגרת הליכי פשיטת הרגל, נמכר ביתו של רייפמן בסביון בשנת 2019 תמורת כ-17 מיליון שקל.
יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה בה רייפמן מפר הוראות של בית המשפט. בשנת 2009 הוא נשלח למאסר של 150 ימים לאחר שהפר צו של השופטת ורדה אלשיך, אשר דרש ממנו להעביר לנאמן מניות של חברת אמבלייז. בנוסף, רייפמן הורשע בעבר בעבירות מרמה וזיוף וריצה עונש מאסר של שנתיים וחצי, ממנו שוחרר בשנת 2014.
בהחלטתה הנוכחית, השופטת לושי-עבודי הורתה לנאמן לפעול ליישום צו המאסר בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ומשטרת הגבולות. בנוגע לבקשה להוצאת צו מעצר בינלאומי, הורתה השופטת לנאמן לפעול בשיתוף עם הכונס הרשמי מול הגורמים הבינלאומיים המתאימים.
