"כשאתה רואה פיל נכנס לחנות חרסינה, אתה לא שואל אם משהו יישבר – אלא מתי", כך תיאר בעבר פרשן כלכלי את סגנון ההנהגה של דונלד טראמפ – נשיא שלא מתנצל, לא מהסס לשבור כלים, ולא חושש להפעיל לחץ ישיר כדי להשיג את יעדיו. רגע לפני שהוא משלים 100 ימים בקדנציה השנייה שלו, הדימוי הזה רלוונטי יותר מתמיד.
מאז ניצחונו בבחירות האחרונות, השווקים שוב חווים את אותו דפוס מוכר: התלהבות ראשונית שהובילה לעליות חדות בעקבות ציפייה למדיניות כלכלית פרו-עסקית, ואחריהן ירידות חדות שנגרמות בעקבות ציוצים בלתי צפויים, הצהרות תוקפניות או צעדים גיאופוליטיים פתאומיים. כל מה שראינו בשנים 2017–2020 חזר – רק חזק יותר. השוני העיקרי הוא שטראמפ כעת אינו כבול לשיקולי בחירה עתידיים. אין קמפיין לשמר, אין צורך לפייס את קהל הבוחרים, ולראשונה הוא משוחרר לפעול בדיוק כפי שהוא רוצה. בעיני תומכיו זו העצמה של המנהיגות שלו, ואילו בעיני מתנגדיו – זהו סימן לאי יציבות מסוכנת.
השווקים, כך נדמה, מיהרו לשכוח את האופי הלא צפוי של טראמפ. בתחילת כהונתו השנייה, הם תימחרו בעיקר את יתרונות המדיניות שהוא מקדם: הפחתות מס, תמיכה בתעשיות מקומיות, הקלות ברגולציה, וחתירה לעצמאות אנרגטית אמריקאית. אך בדיוק כפי שקרה בקדנציה הראשונה, התקווה פינתה את מקומה לתנודתיות. שווקים לא אוהבים הפתעות – ובקדנציה הזו, ההפתעות רבות. בין אם מדובר בהטלת מכסים חדשים, ביקורת חוזרת על הפדרל ריזרב, או גישה לא עקבית מול אירופה – חוסר הוודאות הפך למרכיב קבוע במדיניות הכלכלית.
ובכל זאת, מתחת למעטה של דרמה בלתי פוסקת, יש עיקרון אחד ברור: טראמפ אולי אוהב כותרות – אך הוא מתעב הפסדים. מבחינתו, גרף הדאו ג'ונס אינו רק נתון כלכלי – אלא מדד לפופולריות ולכוח אישי. ככל שהשוק מגיב בירידות, כך עולה הסבירות שיפעיל צעדים פיוסיים: יבטיח רפורמות, יקדם תמריצים או ירכך עמדות כדי להשיב את אמון המשקיעים.
המסקנה היא שטראמפ אמנם אינו נשיא של מוסדות מסורתיים – אך הוא כן פועל לפי הגיון פנימי עקבי. הוא בונה נרטיבים, שואף לרגעי ניצחון, ומכוון למספרים מרשימים. מי שמבין את דרך הפעולה הזו – יכול לנצל את התנודתיות ולהעריך את כיווני ההתנהלות שלו.
אם ננסה לנבא את יתרת כהונתו, אפשר לשער שטראמפ ימשיך לטלטל את המערכת – אך ישקיע גם בניסיון להותיר אחריו כלכלה צומחת ושוק הון חיובי. לא מתוך חזון אידיאולוגי, אלא כחלק מרצונו להשאיר חותם אישי – מורשת של נשיא שזעזע את הקיים, אך דאג שכולם ישימו לב לכך.
מה שבטוח – זה יהיה מרתק לעקוב.
הכותב הוא יו"ר פוריה פיננסים
