משפט הגבלים עסקיים שהתחדש השבוע בוושינגטון נגד חברת גוגל, עשוי להשפיע על מבנה שוק החיפוש באינטרנט בארה״ב ובעולם. משרד המשפטים האמריקאי, לצד מספר רב של תובעים כלליים ממדינות שונות, דורש מהחברה לשנות באופן מהותי את אופן פעילותה בשוק, בטענה כי היא מנצלת את שליטתה במנועי חיפוש ואת הבינה המלאכותית כדי להקשות על תחרות חופשית.
בין הצעדים שהממשלה דורשת: מכירה של דפדפן כרום, הפסקת תשלומים ליצרני מכשירים ניידים עבור הגדרת מנוע החיפוש של גוגל כברירת מחדל, וחיוב החברה להעניק רישוי לתוצאות החיפוש שלה לגורמים חיצוניים. דרישות אלו נועדו, לדברי משרד המשפטים, להגביל את היכולת של גוגל לנצל תשתיות קיימות כדי להרחיב את שליטתה גם בתחום המתפתח של AI.
המשפט מתבסס בין היתר על פסק דין קודם של השופט הפדרלי אמית מהטה, שקבע כי הסכמים בלעדיים בין גוגל ליצרני מכשירים מהווים גורם מחזק למעמד המונופוליסטי של החברה. לדוגמה, גוגל משלמת מדי חודש לסמסונג כדי להבטיח את התקנת אפליקציית Gemini AI במכשירי החברה. הסכם זה, שמתוכנן להימשך לפחות עד 2028, מייצר יתרון עסקי באמצעות נוכחות מתמשכת של אפליקציית AI כברירת מחדל.
גוגל טוענת כי ההצעות שמובאות על ידי משרד המשפטים הן מרחיקות לכת ואינן עוסקות בליבת המקרה – שהוא תחום מנועי החיפוש. לטענת עורכי דינה, המוצרים מבוססי הבינה המלאכותית אינם כלולים בכתבי התביעה המקוריים, והכנסתם לדיון כעת מהווה שינוי גישה. החברה מוסיפה כי הסרת מנוע החיפוש שלה כברירת מחדל עלולה להוביל לעלייה בעלויות פיתוח הדפדפנים עבור חברות כמו מוזילה, אשר מסתמכות על ההכנסות הללו לצורך המשך פעילות.
במהלך המשפט מתוכנן להישמע גם עדותו של ניק טורלי, ראש תחום המוצר של אפליקציית ChatGPT מבית OpenAI. מדובר בעדות שעשויה לספק הקשר על האופן שבו התחרות בין גוגל לשחקניות נוספות בשוק הבינה המלאכותית מושפעת מהגישה למידע חיפוש.
עורכי הדין של גוגל הציגו את דרישות משרד המשפטים כ"רשימת משאלות" מצד מתחרים, שלטענתם מצליחים להתמודד בשוק גם ללא גישה לנתוני גוגל. החברה מדגישה כי תערער על כל פסיקה שתחייב אותה לבצע שינויים מבניים מהותיים, לרבות מכירת נכסים.
במשרד המשפטים ציינו כי מדובר במקרה שמקבל תמיכה רוחבית – פוליטית ומשפטית – והמשפט ממשיך מגמה של הידוק הפיקוח הרגולטורי על חברות טכנולוגיה גדולות, שהחלה בתקופת ממשל טראמפ ונמשכה גם בתקופת ביידן.
