ביטן לבנק ישראל: "הגישו מתווה תוך שבועיים – או שנחוקק חוק ריבית על העו"ש"

מעל 200 מיליארד שקל בעו"ש ללא ריבית – הכנסת מבקשת לשים סוף לכך • בנק ישראל מזהיר: רגולציה על ריבית עו"ש תפגע דווקא באוכלוסיות מוחלשות • ח"כים טוענים: רווחי הבנקים מתבססים על כספי הציבור שאינו מקבל כל תמורה
הדיון בועדת הכספים | צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הדיון בועדת הכספים | צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

ועדת הכלכלה של הכנסת פתחה בהכנה לחקיקה שתחייב את הבנקים לשלם ריבית על יתרות זכות בחשבונות העו"ש. יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), דרש מנציגי בנק ישראל להציג בתוך שבועיים מתווה חלופי לחקיקה, שייתן מענה ללקוחות בעלי יתרות נמוכות, לרבות אפשרות להחזרי עמלות, זיכויים או אמצעים אחרים.

הדיון עסק בשלוש הצעות חוק פרטיות שהוגשו על ידי חברי הכנסת ינון אזולאי (ש"ס), מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) ואחמד טיבי (תע"ל). לפי ההצעות, בנק ישראל יקבע את שיעור הריבית בעו"ש, באישור שר האוצר. על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יתרות העו"ש הציבוריות עומדות על כ-211–250 מיליארד שקל, כאשר 76% מהן מוחזקות על ידי בעלי חשבונות עם יתרה של עד 30 אלף שקל.

הדיון בועדת הכספים | צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב
הדיון בועדת הכספים | צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

בנק ישראל, באמצעות עוזר המפקח על הבנקים אלון זקן, הביע התנגדות נחרצת להצעות. "אנחנו מתנגדים לכל סוג של התערבות במחירים", אמר, וטען כי רגולציה כזו עלולה לפגוע דווקא בצרכני אשראי המצויים במינוס. יו"ר הוועדה ביטן הגיב בחריפות: "הציבור לא צריך טובות. אם לא תביאו מתווה מחייב – נחוקק את החוק".

ח"כ מיכאל ביטון האשים את הבנקים בניצול המצב הכלכלי והריביות הגבוהות: "ריבית על המינוס מגיעה ל-19%, אבל על יתרת זכות לא מקבלים אגורה". לדבריו, העדר תחרות בבנקאות מחייב התערבות רגולטורית כדי לייצר צדק פיננסי. ח"כ אורית פרקש-הכהן הציעה פשרה לפיה יינתן לנגיד בנק ישראל שיקול דעת אך לא חובה לקבוע את גובה הריבית.

הדיון בועדת הכספים | צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב
הדיון בועדת הכספים | צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון, טען כי מדובר בחקיקה תקדימית ללא מקבילה בעולם. לדבריו, כבר הונהגו כלים חדשים בתחום, כגון שקיפות בפיקדונות, חקיקת הודעות יתרה, ורפורמות בקרנות כספיות. עם זאת, נציגי הציבור ועמותות כמו לובי 99 טענו שהמהלכים הללו אינם מספיקים: "הבנקים הרוויחו 80 מיליארד שקל בשלוש שנים, חלקם הגדול מהעו"ש".

עו"ד דרור שטרום מהמכון הישראלי לתכנון כלכלי הסביר שהציבור הסולידי והבלתי מיודע פיננסית הוא שנפגע מהעדר ריבית על העו"ש: "למה לסרב להוסיף סמכות לנגיד? זו לא קביעת מחיר, אלא הרחבת כלים".

הדיון הסתיים בדרישת היו"ר ביטן כי בנק ישראל ימציא פתרון תוך שבועיים. זקן השיב: "נבחן איזה הצעה אפשר לגבש".

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
1 תגובה
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
רפי מנחם
רפי מנחם
10 חודשים לפני

ממש לא מפתיע שבנק ישראל הוא החסם הראשי לכל תיקון עוולה. הוא הפך להיות משרתם של הבנקיםעל חשבון הלקוחות שנשדדים. כל נגיד, מפקח על הבנקים מכין את הקרקע למשרה הבכירה הבאה באחד מהבנקים. כל פגיעה בבנקים תביא להחרמתו. ויש לזה תקדים.

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות