במהלך השבועיים האחרונים, הישגי ישראל מול איראן מתבטאים בהתחזקות ניכרת של השקל, העלולה להפחית אינפלציה, ובירידת התשואות על איגרות החוב הממשלתיות הארוכות. אירועים אלה צפויים לסייע במידה רבה לבנק ישראל לצאת למהלך של הורדות ריבית.
בחודשים האחרונים, מתחת לפני השטח הסוערים של חדשות הביטחון והפוליטיקה, מתחוללת מגמה שקטה אך דרמטית בשוק ההון הישראלי. שוק האג"ח מאותת כי הריבית של בנק ישראל עומדת בפני תוואי חדש של ירידה, ויש לכך השלכות מרחיקות לכת על הציבור והכלכלה. כבר כעת עלויות גיוס החוב של מדינת ישראל בירידה.
לפני הכול, קצת מספרים: ממוצע תחזיות הכלכלנים עמד על אינפלציה של 2.5%. כעת, לאחר התחזקות השקל מאז אמצע החודש (ירידה של כ-4–5%), ובהינתן התמסורת לאינפלציה, תחזית האינפלציה לשנה הקרובה צפויה להתעדכן מטה לקצב שנתי של 2%.
כפועל יוצא של התחזקות השקל, ירידה בציפיות האינפלציה ובפרט ירידת פרמיית הסיכון, ייתכן שבנק ישראל יחזור לשיח על הפחתות ריבית. נכון לעכשיו, השווקים מתמחרים הסתברות של 100% להפחתת ריבית בספטמבר, וסך הכול שלוש הפחתות ריבית צפויות, לעומת שתיים שתומחרו טרם ההסלמה מול איראן.
הדבר עלול להישמע מפתיע ואף תקדימי: מאז הסלמת הלחימה עם איראן, רשם מדד איגרות החוב השקליות הארוכות (תל גוב 10+) עלייה חדה של כ-4.5%. כשמדד האג"ח עולה, התשואה יורדת. מדובר בזינוק המעיד על גידול חד בביקוש המשקיעים להלוות למדינת ישראל לתקופות ארוכות של עד 30 שנה. במילים פשוטות: יותר משקיעים מאמינים שהסיכוי שמדינת ישראל תעמוד בהתחייבויותיה גדל בעקבות תוצאות המלחמה. המשקיעים מצביעים ברגליים ומעריכים שהריבית תרד – והם מבקשים לקבע תשואה לפני שזה יקרה.
התשואות הארוכות אינן רק נתון טכני, אלא טרמומטר לציפיות השוק לגבי אינפלציה, ריבית ורמת הסיכון. המדדים הללו משדרים כעת אופטימיות זהירה: הסיכון הפיננסי של ישראל, בעיני המשקיעים, בירידה. החשש מהורדת דירוג האשראי פחת, והגיוסים האחרונים של משרד האוצר זוכים לביקושים ערים.
לתוך התמונה נכנס המטבע הישראלי, שהתחזק בכ-7% מול הדולר מתחילת השנה. כששקל מתחזק, מחירי מוצרים מיובאים יורדים – מה שמפחית לחצי אינפלציה. כלכלנים מעריכים שהתיסוף הזה לבדו עשוי להוריד את האינפלציה הקרובה באחוז שלם – הבדל דרמטי למשק שנאבק בהתייקרויות שנתיים ברציפות.
התחזקות השקל נובעת לא רק ביציבות יחסית של הכלכלה, אלא גם בכניסת הון זר, בין היתר לשוק איגרות החוב. התוצאה: ריבית נמוכה יותר נראית סבירה, ואף כזו שהשוק למעשה כופה על בנק ישראל. תופעות מסוג זה מוכרות בעיקר מהשוק האמריקאי, אך לעיתים מתרחשות גם בישראל.
על רקע זה גוברת הסבירות שבנק ישראל ישנה כיוון ויפתח בהורדות ריבית כבר ברבעון הקרוב. העובדה שבארה"ב ובאירופה כבר מתכוננים להפחתות – עם ציפייה לצעד ראשון בספטמבר – מעניקה רוח גבית גם מהמגמות הגלובליות.
יתרה מזו, ציפיות האינפלציה הנגזרות מהשוק עומדות כיום על כ-2%, יעד האינפלציה של בנק ישראל. המשמעות ברורה: לא רק שאין סיבה להעלות ריבית – אלא שיש ציפייה ברורה להורידה בקרוב.
ירידת ריבית תשפיע על הציבור הרחב בכמה דרכים חיוביות. הלוואות ומשכנתאות יתייקרו פחות, ואפילו עשויות להתוזל במסלולים בריבית משתנה כמו פריים. החזרי החוב של המדינה יהיו זולים יותר – כבר כעת נרשמת ירידה בתשואות אג"ח ממשלתיות, מה שיאפשר גיוס חוב בריבית נמוכה והפחתת תשלומי הריבית, תוך שחרור תקציבים לתחומים כמו ביטחון, חינוך ותשתיות, מבלי להעמיס על הדורות הבאים.
הפנסיות והקופות נהנות מעליית ערך האג"ח, שעשויה לתרום לתשואות חיוביות אחרי תקופה מאתגרת. תחושת העושר של הציבור תשתפר בעקבות תוצאות המלחמה.
התחזקות השקל עשויה לרסן מחירים, בעיקר של מוצרים מיובאים – רכב, אלקטרוניקה ומזון – דבר שיקל על בנק ישראל להפחית ריבית לאור הצפי לירידה בקצב האינפלציה. כל מה שמתומחר בדולר יתייקר פחות ואף יוזל.
המשך מגמת התחזקות השקל וירידת התשואות מותנה במתרחש באיראן ושלוחותיה באזור. אם יתייצב המצב הביטחוני לאורך זמן – למשל בעקבות הסדרה בעזה או ירידה במתח האזורי – בנק ישראל יוכל לנקוט מדיניות מוניטרית מקלה לאורך זמן. אם נוסיף לכך המשך התחזקות השקל והירידה בציפיות האינפלציה, אלה יקבעו את היקף הירידה בריבית.
לאחר שנתיים קשות של גזירות, זו נשימה לרווחה למשקי בית, למשקיעים ולעתיד הכלכלי של ישראל. עם זאת, בתרחיש של חזרה למלחמה עצימה מול איראן או פתיחת חזית חדשה, התרחיש החיובי עלול להתהפך – וזהו סיכון שיש לקחת בחשבון.
הכותב הוא מנכ"ל SFP, חברה לתכנון פיננסי
